איך כותבים סיפור

הפרטים שמעיפים אותי החוצה

אני חושבת שאין יותר מדי אנשים שמתעניינים בספרות ולא שמעו לפחות על הספר שירת סרטני הנהר. הוא נמצא בחנויות, הוא בתשיעייה של סטימצקי, הוא במיילים, הוא בהודעות ה-sms, הוא... הוא בכל מקום. על הכריכה שלו, בעיגול מוזהב, מופיעות המילים המבטיחות "הספר הנמכר ביותר בשנת 2019!"... בקיצור – הצלחה עולמית מסחררת. וכשנתקלים בהצלחה עולמית מסחררת – זה מסק [...]

הדילמה הקשה ביותר של הגיבור

צירוף מקרים מעניין הוביל אותי הבוקר למחשבה על הדילמה הקשה ביותר של הגיבור. צירופי מקרים, ואולי נכון יותר לכתוב "צירופי מקרים(?)" – עם סימן שאלה שהוא חלק אינהרנטי מהביטוי, כשמבחינים בהם – הם אירוע שיכול לספק הרבה שעשוע (נסו לכתוב "coincidence, I think not" בגוגל וראו מה תקבלו), ויכול גם לעורר הרבה מחשבות. אז היה לי צירוף מקרים כזה שהתחיל [...]

איזה סיפור אתם רוצים לספר?

חנוכה הוא אחד החגים החביבים עליי. קשה לי לשים את האצבע על הגורם המדויק לכך. אם זו החנוכייה שאני ממש אוהבת, או הסופגניות והלביבות, או החופש מבית הספר (ככה זה, אהבות מעין אלה מתגבשות בשלב מוקדם בחיים ולא תמיד מהטעמים הכי עמוקים), או העובדה שיום ההולדת שלי חל ממש כמה ימים אחרי ותמיד זכיתי לפינוקים מיוחדים (טעמים לא עמוקים, כזכור). ומעניין ש [...]

סופרים אותך

יצא לי לחשוב אתמול על דמויות. על מה הופך דמות לכזאת שנצרבת בדעתנו. לישות או מהות שאנחנו לא יכולים לשכוח. שמלווה אותנו עוד ימים רבים, ולפעמים גם שבועות, חודשים ושנים אחרי שסיימנו לקרוא את הספר. ניסיתי להיזכר בדמויות שאני אהבתי, דמויות שנגעו לליבי, ונזכרתי בהאנה. האנה היא הילדה הקטנה ביותר במשפחת לי, שעומדת במרכזו של הספר כל מה שלא סיפרתי. [...]

המסלול הבטוח של ההבטחה

בספרה הראשון של גלית דיסטל אטבריאן, ואם היו אומרים לך, בעמוד 15, אנחנו מוצאים את הטקסט הזה: כל ההיריון הזה התרפקתי על היום הזה וידעתי בדיוק הכול, אפילו איך הילד הזה יראה כשיהיה גדול. הוא יהיה כמו החיילים היפים האלה, בפרסומות לגבינה לבנה, עם חולצה לבנה עם דסקית מבצבצת ותספורת קצוצה. גבוה כזה, יותר גבוה ממני, מחבק אותי ברישול כי בגיל הזה שו [...]

הכול מתחבר

שלושים פרשות. שלושים פרשות בדיוק עברו מאז שהחליט אלוהים לברוא עולם. למה זה חשוב? כי יש איזה חוט מאוד ברור שמחבר בין מה שקרה שם, ובין מה שאומרים לנו כאן. בפרשת בראשית נברא העולם. נקבעו התנאים הפיזיים שבהם העולם מתקיים: אדמה ושמיים; ים ויבשה; עשב, ירק, פירות; שרצים, עופות וחיות, דגים, רמשים ובהמות; והאדם. כמובן, האדם. מה לא הזכרתי? נכון, א [...]

כמה מילים על ייעוד

קורונה בעולם, וכולנו בבית. הורים וילדים. לא בחרנו בזה, אבל זה מה יש, ובתוך המצב הזה שלא התכוונו אליו, נוצרים אצלנו כל מיני מנהגים ומסורות שסופם מי ישורנו, ואחד מהם הוא צפייה משותפת בפרק מסדרה. בחרנו סדרה שיש בה הרבה עונות והרבה פרקים בכל עונה, שמתכתבת עם סרטים שכבר ראינו, ואנחנו מקפידים להתאסף מדי יום ולראות יחד פרק אחד. (לסקרנים – סוכני [...]

תפנית בעלילה

בשבת הקרובה, כשנקרא את פרשת שמיני, נשמע, לא בפעם הראשונה, על המשכן. קל לשכוח, כי זה עתה עברנו את פסח ובפסח עברנו לדברים אחרים לגמרי; אבל גם קל להיזכר, וזו הפרשה החמישית שבה אנחנו מתעסקים במשכן ובעבודת המשכן. בשתי הפרשות האחרונות של ספר שמות – בנינו את המשכן, ובשתי הפרשות הקודמות – ויקרא וצו – למדנו על עבודת המשכן, מצד בני ישראל ומצד הכהני [...]

אל הספר הבא

אני מודה שניגשתי אל ספר ויקרא בחשש מסוים. לספר ויקרא יש כושר הרתעה שאנחנו מתוודעים אליו בשלב מוקדם מאוד בחיינו. בשנות הגן נדמה לי שבסך הכול חוסכים מאתנו חלק נכבד ממנו. גם כשהיינו בגן הייתה פרשת שבוע כמובן, זה לא נוהג חדש, אבל אני לא זוכרת שהגננת דיברה איתנו על קורבנות... בכל מקרה, איפה שהוא ביסודי – זה בלתי נמנע. ספר ויקרא ממוקם במקום טוב [...]

מסע הגיבור

אני בטוחה שכבר שמעתם בעבר על מסע הגיבור. ובכל זאת, נראה לי ששווה להסביר שוב במה מדובר. העניין הוא כזה: בסופו של דבר, מאגר הסיפורים בעולם הוא לא לגמרי אינסופי. ואם אנחנו מנסים להסתכל על סוגים של סיפורים, יש מי שמדברים על שישה סוגים, יש על שבעה, ויש על שלושה-עשר, אבל זהו. ואחד מסוגי הסיפורים שכל מי שמחלק סיפורים לסוגים מכיר, הוא מסע הגיבור [...]

עבור למעלה