לפני כמה שנים קראתי ספר ביכורים נהדר של סופרת ישראלית, ובמשך כמה ימים הסתובבתי מוכת תדהמה מהתחקיר המטורף שהאישה הזאת עשתה כדי לכתוב את הספר שלה. זמן מה לאחר מכן פגשתי אותה, וגיליתי שזה פחות התחקיר ויותר ספר מאוד מאוד אוטוביוגרפי. אוטוביוגרפי במידה כזאת שממש ערב הירידה לדפוס היא החליפה שם כמה שמות כי יש גבול. זה לא הוריד מההתפעלות שלי ממנ [...]
מכירים את זה שאתם מתעניינים במישהו ואומרים לכם – "אה, הוא? הוא פרופסור באוניברסיטה, והוא עושה יופי של כסף", ואז אתם מכירים את האדם, והוא סנוב נפוח, או מישהו ממש עדין ומתוק, והוא מעריץ את האדמה שאשתו דורכת עליה או מתעב אותה, והוא סבא מסור שמקפיד לבקר ולשמור על הנכדים שלו, או שהוא לא רואה אותם ממטר ומעולם לא החליף חיתול, והוא עוצר או לא לי [...]
ההבטחה בסיפור שלנו נמצאת בכמה מקומות. היא נמצאת בעמוד הראשון של הסיפור, או לכל היותר בשלושת העמודים הראשונים, היא נמצאת בכריכה האחורית, והיא נמצאת בכריכה הקדמית. בתמונה שנבחרה לייצג את הספר. כדי להסביר כמה היא חשובה, בואו נדבר על כמה דוגמאות מחיי היום-יום שלנו. אתם מגיעים לרופא שיניים. באתם אליו כי כואבת לכם השן, ואתם רוצים טיפול. זה הכול [...]
הרבה דיברנו (בעיקר בקבוצה שלנו בפייסבוק, ממש לאחרונה) על הנושא של כותבים שאינם כותבים. והסיבות הן בדרך כלל זמן, ואמונה בטקסט שלנו (שהוא טוב) ובעצמנו (שאנחנו כותבים טוב). מניסיוני, אחת מתרופות הפלא לכל הבעיות האלה גם יחד, היא כנס כתיבה. זו הסיבה שכנס נקודת מפנה בא לעולם. אבל כנס נקודת מפנה קורה פעם בשנה, וכרגע לא מתוכנן לקרות יותר מפעם בשנ [...]
בתחילת הדרך, כשאנחנו שומעים את המילה "עריכה" – אנחנו לא מבינים על מה מדובר. בשלב הבא, "עריכה" הוא הדבר הזה שעושה העורכת, ולפני שאנחנו מבינים לעומק את התהליך והתועלות שבו, התחושה היא שהנה באה מישהי שחושבת שהיא יודעת יותר טוב ממני, והולכת להרוס לי את הספר. לא פחות. להרוס ולהחריב. מישהי שמבינה רק ב"תקינות" ולא יודעת כלום על ספרות. ועל סגנון. [...]
נקודות מבט הן אחת מאבני הבניין החשובות בסיפור שלכם. טוב, בכל סיפור. אתם רוצים, תמיד, לספר את הסיפור מנקודת המבט הנכונה ביותר. ובכל פעם, בכל סיפור, בכל סצנה שתכתבו, צריך לחשוב על זה מחדש, ולקבל החלטות. דרך אחת לחוש יותר ביטחון בעניין הזה היא להתנסות. קחו סצנה אחת שכבר כתבתם, או כתבו סצנה חדשה. עכשיו התחילו לשחק. אם יש בסצנה יותר מאדם אחד ( [...]
אחד הדברים המתסכלים ביותר לכותבים הוא... ובכן, שהם לא כותבים. לעיתים עוברות עלינו תקופות ארוכות בלי שהסיפור שלנו מתקדם אפילו באות. ואז עולות מחשבות קשות ותהיות, ולפעמים גם שאלות של זהות – כי אם הדבר שאני הכי רוצה לעשות בעולם הוא לכתוב, אבל אני לא עושה את זה – אז מי אני בעצם? מובן שהפתרון לכך הוא לא אחר מאשר להתיישב ולכתוב. ככה פשוט. אבל. [...]
