שמונה בסירה אחת

יש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד על פרשת נח, גם בהקשר של כתיבה. על מה אנחנו לא הולכים לדבר הדבר הראשון שאפשר להגיד על פרשת נח (ביחס לכתיבה, כמובן, רק ביחס לכתיבה), נמצא דווקא בסוף פרשת בראשית. פרשת בראשית נגמרת כך: ה. וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם ו. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי ע [...]

לברוא עולם

התחלה של סיפור נכתבת פעמים רבות במין אִבְחָה כזאת. במהירות, בהתלהבות, בהתרגשות. ההתרגשות הזאת נמשכת זמן מה, אבל בדרך כלל לא עד סוף הסיפור. בדרך כלל מגיע איזה רגע כזה שהאבחה הזו נגמרת, והאוויר דומם. זה רגע קשה, הרגע הזה. זה רגע של הבנה. הרבה פעמים זה הרגע שבו אם ננתח מה קרה, נבין שאין לנו יסודות. וכשאין לך יסודות – יש איזה גובה מקסימלי שא [...]

איך כותבים סוף?

אני לא יכולה להגיד שסוף הוא דבר קשה יותר לכתיבה מכל חלק אחר של הספר. התחלה, למשל, היא לא עניין פשוט בכלל; לא תמיד אנחנו יודעים אפילו מאיפה להתחיל. כמעט תמיד אנחנו מתחילים בהתלהבות גדולה, וכמעט תמיד ההתחלה הזו נמחקת או משתנה בסופו של דבר. אמצע הוא ככל הנראה החלק הכי הכי קשה ומורכב שרבים מתקשים בו. וסוף... ובכן, לסוף יש הרבה תפקידים. אילו [...]

למה לי מטאפורה עכשיו?

בואו נתחיל מ-מה זו מטאפורה. מטאפורה היא מילה ביוונית עתיקה, שמשמעותה היא 'הַשְׁאָלָה'. כשכותבים מטאפורות משתמשים במילים או במושגים מתחום אחד כדי להגיד משהו על תחום אחר. מה למשל? למשל "אש האהבה". כשאנחנו אומרים את צמד המילים הללו, אנחנו רוצים להגיד שאהבה היא כמו אש. היא יכולה לחמם ולהאיר ולשמח, והיא יכולה גם לשרוף ולכלות. רק לשם ההבהרה – [...]

אימאל'ה, כישלון!

לפני כמה שנים הייתי נפגשת בקביעות עם שתי חברות. אחת מהן עברה אז תקופה קשה מאוד עם הבת שלה. היא הייתה (ועדיין!) אימא מהממת ועוצמתית, וגם הבת שלה הייתה מהממת ועוצמתית, אבל בדרכים שונות. הורים זה מורכב באותו יום היא הגיעה לפגישה ונראתה עצובה מאוד. החברה השלישית שאלה אותה בעדינות מה קרה, ואז – מכירים את הקטע הזה שאתם יכולים להתמודד עם כל הרו [...]