לפני מיליון שנה, כשהייתי בבית הספר היסודי בערך, היו ביישוב שלי משהו כמו חמישים משפחות, רובן סטנדרטיות למדי (ככל שאפשר לסווג אנשים, אבל רגע, תיכף תבינו) ואיש אחד שלא היה סטנדרטי לפי שום מדד שהוא. הוא היה מבוגר, אבל הרבה פעמים הסתובב איתנו, הילדים. הוא לא היה איש מפחיד או מאיים, הוא לא הציע ממתקים ולא עשה דברים מטרידים מהסוג שכולנו מאוד רג [...]
יצא לי לחשוב אתמול על דמויות. על מה הופך דמות לכזאת שנצרבת בדעתנו. לישות או מהות שאנחנו לא יכולים לשכוח. שמלווה אותנו עוד ימים רבים, ולפעמים גם שבועות, חודשים ושנים אחרי שסיימנו לקרוא את הספר. ניסיתי להיזכר בדמויות שאני אהבתי, דמויות שנגעו לליבי, ונזכרתי בהאנה. האנה היא הילדה הקטנה ביותר במשפחת לי, שעומדת במרכזו של הספר כל מה שלא סיפרתי. [...]
בספרה הראשון של גלית דיסטל אטבריאן, ואם היו אומרים לך, בעמוד 15, אנחנו מוצאים את הטקסט הזה: כל ההיריון הזה התרפקתי על היום הזה וידעתי בדיוק הכול, אפילו איך הילד הזה יראה כשיהיה גדול. הוא יהיה כמו החיילים היפים האלה, בפרסומות לגבינה לבנה, עם חולצה לבנה עם דסקית מבצבצת ותספורת קצוצה. גבוה כזה, יותר גבוה ממני, מחבק אותי ברישול כי בגיל הזה שו [...]
שלושים פרשות. שלושים פרשות בדיוק עברו מאז שהחליט אלוהים לברוא עולם. למה זה חשוב? כי יש איזה חוט מאוד ברור שמחבר בין מה שקרה שם, ובין מה שאומרים לנו כאן. בפרשת בראשית נברא העולם. נקבעו התנאים הפיזיים שבהם העולם מתקיים: אדמה ושמיים; ים ויבשה; עשב, ירק, פירות; שרצים, עופות וחיות, דגים, רמשים ובהמות; והאדם. כמובן, האדם. מה לא הזכרתי? נכון, א [...]
יום הארי פוטר הבין-לאומי הוא מסורת חדשה יחסית, והוא מצוין ב-2 במאי, בעיקר ברשת. למה ב-2 במאי? 2 במאי הוא היום שבו הסתיים הקרב על הוגוורטס. זה היה קרב קשה ועקוב מדם, שבו ניצחו הטובים את הרעים, והובס לורד וולדמורט, שנחשב למכשף הרשע והגדול בכל הזמנים, אבל במחיר אובדנן של דמויות רבות. עם וולדמורט מתו בלטריקס לסטריינג', וינסנט קראב ונגיני מהצד [...]
