לפני כמה חודשים, טוב, הרבה חודשים, יצא לי לראות את הסדרה "בתוך מוחו של ביל" בנטפליקס. בתוך מוחו של ביל היא סדרה בת שלושה פרקים, שמוקדשת למפעליו של בית גייטס. מסופר שם הן על מייקרוסופט, ובכלל על חייו של גייטס ואיך הגיע עד הלום, וגם על מפעלי הפילנתרופיה המטורפים שלו.

אחת המטרות שהציב לעצמו ביל גייטס הייתה לחסל את המלריה. הוא תרם קרוב ל-170 מיליון דולר כדי לייצר חיסון שישים קץ למחלה הזאת.

למה נזכרתי בזה עכשיו? כי עד לפני זמן ממש ממש קצר, הנושא של מגפות שמחסלות אנשים היה רחוק מעולמנו ממש כמו המלריה (וההון של ביל גייטס). מלריה היא מחלה איומה, היא קוטלת בעולם יותר אנשים מאשר איידס, סרטן, מחלות לב ותאונות דרכים גם יחד; ואף על פי כן – מתי בפעם האחרונה חששתם ממלריה? או בכלל מאיזו מגפה עולמית?

במובן הזה, הקורונה היא פריצת דרך מטורפת (אם נתעלם לרגע מהאפשרות שהיא בכלל נסיגה לאחור). היא העבירה פתאום את החיים שלנו לז'אנר חדש לחלוטין. אם עד עכשיו דיסטופיה הייתה ייחודית לרואי שחורות ושוחרי קונספירציות – הרי שעכשיו כולנו חיים דיסטופיה.

אז היום, לכבוד האתגר, אני מזמינה אתכם לפרוץ את גבולות הכתיבה שלכם, ולהחליף ז'אנר ליום אחד, סתם ככה, בשביל הכיף. אם עד היום כתבתם אימה – היום כתבו קומדיה רומנטית. הקטע שלכם הוא ספרות יפה? היום תכתבו בלש. או מדע בדיוני. או פנטזיה. סתם כדי ליישר קו עם העולם המשונה שאנחנו חיים בו כרגע, שלא תישארו מאחור…

**

כדי לקבל את הניקוד על התרגיל היום – ספרו כאן בתגובות איך היה, ואם מתחשק לכם לשתף – אתם מוזמנים בשמחה!

זה התרגיל השני באתגר 30 יום של כתיבה 2020. אם עדיין לא עשיתם את הראשון – לא מאוחר מדי! אתם יכולים לעשות אותו כאן.

 

קרדיט לתמונה:Image by Elliot Alderson from Pixabay