מישהו בסביבה הקרובה שלכם הצליח בענק. הוא קיבל תפקיד בכיר, או הרוויח סכומי עתק, או שכתבו עליו כתבה מפרגנת בעיתון… בחרו אתם את ההצלחה הספציפית שלו.
העולם חוגג.
כולם מדברים עליו. לא סתם מדברים, מהללים ומשבחים. צעירים מתקנאים בו ומבקשים לחקות אותו, ילדים לומדים על ההצלחה שלו בבית הספר (אני יודעת, פנטזיה, מה אכפת לכם, זרמו איתי…)
ורק את או אתה יודעים מה נמצא שם מתחת להצלחה. רק את או אתה יודעים מה הוא באמת עשה כדי להגיע למקום שהוא נמצא בו. ואם העולם היה יודע – היו מוקיעים אותו. האנשים שחגגו את הצלחתו היו מתנערים ממנו בפומבי – דואגים לכך שאף אחד לא יקשר אותם אליו.
מה ההצלחה?
מה הסוד הנורא?
מה אתם, שיודעים הכול, תעשו עכשיו במידע הזה?
כתבו סיפור!
**
כדי לקבל את הניקוד על התרגיל היום – ספרו כאן בתגובות איך היה, ואם מתחשק לכם לשתף – אתם מוזמנים בשמחה!
זה התרגיל השישי באתגר 30 יום של כתיבה 2020. לא מאוחר מדי לעשות את התרגילים הראשון, השני, השלישי, הרביעי והחמישי. בהצלחה!
**
ולגבי החוב מהתרגיל הקודם: מה שהסטרטאפיסטים אומרים לאיש שלי פעם אחר פעם אחר פעם הוא שאחרי שהם יטיילו קצת ויפנקו את הילדים ואולי יעשו איזה שיפוצונצ'יק בבית – הם ימשיכו לעבוד בדיוק באותו הדבר, כי זה מה שהם אוהבים.
וואו אני חושבת שיצא לי הקטע הכי ארוך שלי עד עכשיו. הכתיבה שלי היא כמעט כמו לקרוא ספר- כי אני בעצמי לא יודעת מה יהיה הסיפור. והנה פיתחתי כאן חתיכת סיפור של הדמות המשנית…
לא, רחלי, מאיפה באת לי???
בחרת סיפור מהחיים, ולא סתם מהחיים, הכי מעכשיו
אז אחרי שכתבתי על "סיבה" ודיווחתי בפייסבוק, ראיתי את התרגיל, ולא התאפקתי
זה משהו שלא כתבתי עליו עד היום, ובכלום זמן הכל יצא. נראה לי אחלה טיפול
מרגשת! איזה כיף, אני כל כך שמחה!
את יודעת שזה שלך, לגמרי. נכון?
בתחילה לא הצלחתי להתחבר לתרגיל (קורה, לא?). היום התבוננתי עליו שוב ולא הבנתי איך החיבור הזה לא קרה קודם! זה הרי כ"כ נוגע! כנראה באמת שלכל זמן ועת לכל חפץ…
אני משתפת פה בפסקת הפתיחה שלי…
אני מתבוננת בעיתון ולא מאמינה. רואה את החיוך שלך לועג לי. אם תמונה יכולה הייתה לזוז, ודאי היית מנצלת רגע, מעקמת את הפה וחורצת לשון. אבל תמונות בעולם שלנו נשארות קפואות, תופסות רגע אחד ומתעלמות מהעבר ומהעתיד. אבל אותי העבר הזה ימשיך תמיד לרדוף.
וואוו! התרגיל הזה החזיר אותי המון שנים אחורה לסיפור אמיתי, שכיום אני מבינה שפעלתי לא נכון. ראיתי עוולות שנעשו במקום מסוים, שהיה נחשב שם דבר עם הצלחה מסחררת, ולא חשפתי זאת, למרות תחושת הבטן שאמרה לי שזה מה שצריך לעשות. לו רק ניתן היה להחזיר את הגלגל אחורה, נראה לי שהיום הלחצים שהופעלו עליי, לא היו עובדים, כי היום ברור לי ללא כל צל של ספק שהיה מקום לשתף ולחשוף את אותו הסיפור.