להיות סופר מצליח, או סופרת מצליחה – זה החלום.
אנחנו לא אומרים את זה בדרך כלל, כי… נו, כי לא נעים. כי מה יקרה אם אני לא אצליח? ועוד כשכולם יודעים שזה מה שאני רוצה, שזו המטרה שהצבתי לעצמי? מה יחשבו עליי? ומה אני אחשוב על עצמי?
אז לא תמיד אנחנו אומרים שהשאיפה שלנו היא להיות סופר מצליח, ולא תמיד אנחנו בכלל מספרים שאנחנו כותבים.
אבל עמוק בפנים, זה מה שכולנו רוצים. אנחנו רוצים לכתוב, ואנחנו רוצים להצליח. ועכשיו השאלה היא איך עושים את זה.
נכון?
ובכן.
האמת היא שהשאלה היא לא איך להיות סופר מצליח (או סופרת מצליחה, ברור, אבל עברית וזה…) אלא איך אנחנו מגדירים הצלחה.
כל אחד מגדיר הצלחה אחרת. יש שמגדירים הצלחה בכתיבה כחוזה עם מקדמה ענקית, ספר שיהפוך בתוך שבוע לרב-מכר, הכנסה בת 6, 7, 8 ספרות, וחוזה מהוליווד להפקת סרט המבוסס על הספר. אה, ובל נשכח: כתבות בכל העיתונים ואנשים שיזהו אותך ברחוב. ויבקשו חתימות.
לאלה, כנראה, לפחות בספר הראשון – צפויה אכזבה.
הדברים האלה כמעט לא קורים.
אבל יש דרכים נוספות להגדיר הצלחה.
הצלחה יכולה להיות:
לכתוב ספר שלם מההתחלה ועד הסוף
לבטא בכתיבה שלי פיסת אמת שבוערת בתוכי
לכתוב כל יום
"לייצר" מספר מילים מסוים כל שבוע
להתאושש מספר שנתקע ולהתחיל מחדש
ויש עוד דרכים רבות נוספות.
למה אני כותבת את זה? כי כל הדברים האלה הם בלי שום ספק הצלחות, וכשנכיר בכך – נוכל גם להרגיש את זה. להרגיש שהצלחנו!
אחת הדרכים להכיר בכך היא לחגוג את ההצלחות האלה.
איך למשל? החלטת לכתוב 2500 מילים בשבוע והגעת ליעד? צאי לארוחה טובה או לקפה עם חבר או חברה, או קנה לך חולצה שאתה רוצה כבר מזמן, או לכי לראות סרט או הצגה או קונצרט, או לכו לסדנה או יום עיון או כנס שיזניקו אותך לרמה הבאה בכתיבה (למשל "לכתוב רומן" שמתקיים ממש בקרוב) – מה שעושה לך את זה.
מגיע לך. עבדת קשה!
וזה לא רק שזה מגיע, זה גם עוזר. להכיר בהצלחות שלנו ולחגוג אותן – עוזר לנו לשחזר אותן. כדאי לנו לכתוב 2500 מילים גם בשבוע הבא, כי בסוף יש פרס. ולא רק הפרס של הטווח הארוך (ספר גמור, כמובן, ויעד שעמדנו בו), אלא גם פרס מידי! פרס שנותן דלק להמשיך הלאה!
נסכם:
יש דרכים רבות להיות סופר מצליח. השאלה היא רק איך אנחנו מגדירים את זה.
את היעד הגדול – ספר שלם – נכון לחלק ליעדי משנה שהם מטרות קטנות לאורך הדרך.
את ההצלחות – העמידה במטרות הקטנות לאורך הדרך – ראוי וחשוב לחגוג.
כתבו כאן למטה מה יעדי המשנה שלכם, ואיך אתם חוגגים!
בהצלחה!!
אני אוהבת לכתוב אבל לא תמיד יושבת וכותבת, אלא הכל אצלי בראש. החלטתי שאם אני רוצה מאוד לכתוב סיפור מלא מההתחלה עד הסוף אני חייבת להציב לעצמי מטרות לאורך כל הדרך.
עברתי על כל הרעיונות הכתובים שיש לי ועשיתי בהם סדר. בחרתי בסיפור שממש מדבר אלי ואני אוהבת אותו. התחלתי ביעד של לכתוב במשך חצי שעה פעם ביום. אני כותבת במשך שעה כמעט בכל יום, אבל אני כותבת על ארבעה סיפורים שונים במקביל. הייתי רוצה מאוד להתמקד רק בסיפור אחד אבל זה לא הולך לי, אז אני פשוט זורמת.
המטרה היא שתהיה לי טיוטה ראשונה של לפחות אחד מהסיפורים שאני עובדת עליכם. אחרי שאני משיגה את המטרה הזאת אני לוקחת את אמא שלי לחגיגה במסעדה ממש טוב שטרם הייתי ושמעתי עליה ביקורות מעולות.
המטרה שלי כעת (אחרי שלל הצבות מטרות עד סיום טיוטה ראשונה) היא שמישהו אחד יקרא ויאהב. שהדברים ידברו אליו. אחד. ועדיף אהוב.
אני בטוחה שיהיו הרבה שיאהבו!