איך כותבים סיפור

איך כותבים סוף?

אני לא יכולה להגיד שסוף הוא דבר קשה יותר לכתיבה מכל חלק אחר של הספר. התחלה, למשל, היא לא עניין פשוט בכלל; לא תמיד אנחנו יודעים אפילו מאיפה להתחיל. כמעט תמיד אנחנו מתחילים בהתלהבות גדולה, וכמעט תמיד ההתחלה הזו נמחקת או משתנה בסופו של דבר. אמצע הוא ככל הנראה החלק הכי הכי קשה ומורכב שרבים מתקשים בו. וסוף... ובכן, לסוף יש הרבה תפקידים. אילו [...]

בתוך מוחו של ביל

בתוך מוחו של ביל: לפצח את ביל גייטס היא מיני-סדרה חדשה של נטפליקס. שלושה פרקים בלבד. בהיותי חוצן במשפחה של גיקים – חשבתי שכדאי שאצפה בסדרה, במסגרת "דע את בני משפחתך ותפסיק להתייחס אליהם כמו אויב", ואני צופה בה בהמשכים. בפרק השני של הסדרה, שאני עדיין לא יודעת איך הוא נגמר כי רצתי מהר לכתוב לכם על זה, ביל מנסה לפתור את בעיית הפוליו בעולם, [...]

שיחות על כתיבה

אורסולה ק' לה גווין היא סופרת אמריקנית עטורת פרסים והוקרות (ספרתי 46 בוויקיפדיה). היא כתבה פרוזה, שירה וספרות עיון, וידועה במיוחד בספרי המד"ב-פנטזיה שלה. במרבית כתיבתה עוסקת לה גווין במפגש בין תרבויות, ככל הנראה בהשראת הבית שגדלה בו – שני הוריה היו אנתרופולוגים. היא עושה זאת גם מתוך מטרה להשפיע ולהוביל שינויים חברתיים – תפקיד חשוב שהיא מ [...]

להסתכל בקנקן

אחת הדרכים לאפיין דמות היא לדבר על הבגדים שלה. הצבע שלהם פחות חשוב, אבל יש משמעות רבה לסגנון. אפשר ללמוד הרבה על דמות (ועל אנשים בכלל, כמובן) מסגנון הלבוש שלהם – הדבר שהם בוחרים להראות לעולם. בואו נתחיל מהבסיס (שהוא טוב כמובן) ונתקדם משם: אדם שמתלבש בטוב טעם, בהתאם למקום שבו הוא נמצא אנשים שהלבוש שלהם נקי, מסודר, ומתאים למקום שבו הם נמצאי [...]

למה סופר הוא דמות גרועה?

למה יש ספרים (וסרטים וסדרות) רבים כל כך על סופרים, ולמה זה רעיון רע כל כך? אחד המאפיינים החשובים של הדמות שלנו הוא המקצוע שלה. המקצוע של הדמות שלנו קובע לא רק את המקום שבו היא תעביר חלק נכבד משעות הערות שלה, אלא גם את הגישה שלה לחיים. העבודה שלנו מלווה אותנו גם אל שאר שעות הפעילות שלנו, אל האופן שבו אנחנו חושבים על החיים, אל האינטראקציות [...]

דמות המספר

הדמות החשובה ביותר בסיפור "מכל מי שפועלים בסיפור, המספר הוא החשוב ביותר. חשוב יותר מן הגיבורים וחשוב יותר מהסופר. הוא לא גיבור. הוא לא סופר. למספר יש אישיות, תודעה, סגנון, אינטליגנציה מסוימת מאוד וכדאי שתכירו אותו היטב... הוא מתחבא ברווח שבין האצבע המקלידה ובין המקלדת, בין הראש ובין הטקסט, ומחליט איך ומה ומתי כדאי להגיד את הדברים. כל מיל [...]

המילים של זלדה

"ללעג," כך מספר עמוס עוז בספרו סיפור על אהבה וחושך, על זלדה המשוררת שהייתה מורתו, "לכל לעג שהוא, קראה מורה-זלדה בשם רעל. לשקר קראה נפילה או שבירה. לעצלות קראה בשם עופרת, לרכילות – עיני הבשר. הגאווה נקראה אצלה חורכת-כנפיים והוויתור, גם ויתור קטנטן, ואפילו ויתור על מחק או על תורך לחלק לכיתה את דפי הציור, כל ויתור היה נקרא בפיה ניצוץ." כתבת [...]

ללמוד כתיבה מספרי קריאה

כשרק מתחילים לכתוב, מאמינים בכישרון. זו אמונה עזה ויוקדת. המחשבה הזו שאו שיש לך את זה או שאין לך את זה – היא מחשבה שרוב הכותבים המתחילים אוחזים בה, ולוקח הרבה זמן וצניעות לשחרר אותה. תמיד נראה לי מוזר שברור לכולם שפסיכולוגיה צריך ללמוד, ומשפטים צריך ללמוד, וראיית חשבון ועבודה סוציאלית והוראה צריך ללמוד, וגם אמנויות רבות צריך ללמוד – ציור [...]

שריפות קטנות בכל מקום

סלסט אינג, הוצאת אחוזת בית ספרים בקיצור: אחרי כל מה שלא סיפרתי הנפלא, סלסט אינג כבר הייתה חייבת להוציא ספר נוסף. חייבת. אי אפשר להיות סופר מוכר עם קהל קוראים נאמן בלי לתת עבודה. שריפות קטנות בכל מקום לא משקף את היכולת שהיא הפגינה בספרה הראשון, ורומז על כך שיכול להיות שיש לה רק סיפור אחד לספר, אבל לפחות מבחינתי חסד הנעורים לא פג, ובהחלט א [...]

איך כותבים סאבטקסט?

סאבטקסט הוא החלק של הספר שנכתב בין השורות. זה שלא באמת כתוב שם. והוא אחד הדברים המופלאים והחמקמקים שיש. מופלאים – מפני שספר שיש בו סאבטקסט – יש בו יותר רבדים מאשר בספר שאין בו סאבטקסט. ככה פשוט. ספר שיש בו סאבטקסט הוא ספר יותר חכם, שמאפשר גם לקורא להיות יותר חכם כי לא לועסים לו כל פרט ונותנים לו להבין חלק מהדברים לבד. הוא גם יותר אמיתי, כ [...]