כשרק מתחילים לכתוב, מאמינים בכישרון. זו אמונה עזה ויוקדת. המחשבה הזו שאו שיש לך את זה או שאין לך את זה – היא מחשבה שרוב הכותבים המתחילים אוחזים בה, ולוקח הרבה זמן וצניעות לשחרר אותה. תמיד נראה לי מוזר שברור לכולם שפסיכולוגיה צריך ללמוד, ומשפטים צריך ללמוד, וראיית חשבון ועבודה סוציאלית והוראה צריך ללמוד, וגם אמנויות רבות צריך ללמוד – ציור [...]
סלסט אינג, הוצאת אחוזת בית ספרים בקיצור: אחרי כל מה שלא סיפרתי הנפלא, סלסט אינג כבר הייתה חייבת להוציא ספר נוסף. חייבת. אי אפשר להיות סופר מוכר עם קהל קוראים נאמן בלי לתת עבודה. שריפות קטנות בכל מקום לא משקף את היכולת שהיא הפגינה בספרה הראשון, ורומז על כך שיכול להיות שיש לה רק סיפור אחד לספר, אבל לפחות מבחינתי חסד הנעורים לא פג, ובהחלט א [...]
סאבטקסט הוא החלק של הספר שנכתב בין השורות. זה שלא באמת כתוב שם. והוא אחד הדברים המופלאים והחמקמקים שיש. מופלאים – מפני שספר שיש בו סאבטקסט – יש בו יותר רבדים מאשר בספר שאין בו סאבטקסט. ככה פשוט. ספר שיש בו סאבטקסט הוא ספר יותר חכם, שמאפשר גם לקורא להיות יותר חכם כי לא לועסים לו כל פרט ונותנים לו להבין חלק מהדברים לבד. הוא גם יותר אמיתי, כ [...]
שמות הם מסתורין גדול. לא פשוט לתת שמות. לא פשוט לתת שמות לילדים ולא פשוט לתת שמות לספרים. יש ספרים שמסתובבים בעולם בלי שם במשך תקופות ארוכות מאוד (לא בעולם ממש, כמובן, בשלב שבו עדיין עובדים עליהם, ובכל זאת), ושמעתי גם על כמה תינוקות שחיו כשלושה שבועות ומעלה בלא שם, וגם על כאלה ששמם הוחלף כעבור זמן מה, ורבים מאתנו מכירים אנשים שהחליפו את [...]
בין חמישים גוונים של אפור לים סרגאסו הרחב אנשים רבים ויקרים, אנשים שאני אוהבת מאוד, עלולים להזדעזע קשות מכך שהכנסתי את שני השמות האלו, חמישים גוונים של אפור וים סראגסו הרחב, לתוך משפט אחד. חלקם ודאי ינתקו איתי קשרים ויכחישו כי הכירו אותי אי-פעם, ואולי דווקא יגידו שמכירים לצערם, וינצלו את ההזדמנות הזאת כדי ללכלך עליי, ולהגיד כל מה שהם חוש [...]
אחת הדרכים ללמוד איך כותבים סיפור, וכנראה החשובה בהן, היא לקרוא. לקרוא הרבה. לקרוא הכול. הפוסט הזה הוא בראש ובראשונה המלצת קריאה. איני נמנית עם אוהדיו המושבעים של עמוס עוז. גם אין בי התנגדות עזה כלפיו, מצד שני. אני מאמינה שלכול זמן. ויש דברים שזמנם לא מגיע, וגם זה בסדר. סיפור על אהבה וחושך היה הספר הראשון של עמוס עוז שקראתי. אני זוכרת שק [...]
כשמתגברים על האמונה כי כישרון ותו לא הוא מה שהופך אדם לסופר, מבינים שגם כתיבה היא מלאכה שיש ללמוד, וממש מתחילים ללמוד אותה – מגלים שכתיבה מורכבת מאלמנטים שונים, ולכל אחד מהם יש כללים. זה שלב מצוין, אבל גם מסוכן. נתחיל מהחלק המצוין: בראש ובראשונה – להיפטר מפנטזיית הכישרון זה דבר טוב. אפילו טוב מאוד. כי כישרון זה באמת נחמד, אבל זה לא מועיל [...]
הפוסט הזה יעסוק בפלאשבקים. אבל בואו נתעכב טיפה על הכותרת: איזו כותרת נהדרת זו, "לנהל את העבר", לא? מי לא היה נותן איזו יד או רגל או לפחות כליה, טוב סכום מסוים של כסף, כדי לחזור לעבר ולעשות קצת כיוונונים? וזו לגמרי פריווילגיה שיש לנו ככותבים. אולי לא בחיים שלנו, אבל בחיים של אחרים. אחרים שמבחינתנו הם אפילו יותר ממשיים מבני הבית שלנו לפעמי [...]
סדנת כתיבה – איך בוחרים? למה חשוב לשים לב? האמת שהשאלה הראשונה צריכה להיות למה. למה ללכת לסדנת כתיבה. והאם יש בזה איזו שהיא תועלת. לפני הרבה שנים היה ברור לי שאין. אין טעם, אין תועלת. זה היה בתקופה שבה האמנתי בלב שלם שכתיבה נועדה לאנשים שמוכשרים לכתיבה. וכישרון – או שיש לך, או שאין לך. אבל אי אפשר ללמוד את זה. וסדנאות – זה כנראה נחמד, אב [...]
אחד האתגרים הגדולים ביותר בכתיבה הוא איך מאפיינים דמויות ואיך מבדילים ביניהן. מכיוון שהכותב הוא אחד – יש חשש שכל הדמויות תישמענה אותו הדבר... איך גורמים לדמויות להיות שונות זו מזו? ובכן, יש כמה דרכים, וכדאי לשים לב לכולן. נפתח בפשוטה ביותר – מאפיינים חיצוניים של דמויות לכל דמות יש גוף שהיא חיה בתוכו. כל דמות היא זכר או נקבה, נשית או גברי [...]
