הזכות להשתעמם

פעם היינו קמים בבוקר, מעירים את הילדים, מלבישים, רוחצים, מצחצחים, מאכילים, מנעילים, משגרים למסגרות, הולכים לעבודה, חוזרים הביתה, עוד קצת ענייני ילדים, ואז ענייני ארוחת ערב, וקצת פנאי, ולישון. כהורים, בעיקר לילדים קטנטנים, זה היה מאתגר. אני זוכרת שיכולתי לחשוב בעיקר בנסיעות לעבודה ובחזרה, אבל כשהם קצת גדלים – המצב משתנה… כילדים וכמתבגרים – היה לנו לא מעט זמן שלא היה מוגדר לפעילות זו או אחרת, והיינו צריכים "להעסיק את עצמנו".

היום אנחנו עושים כמעט את אותו הדבר, רק עם טלפון סלולארי שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. אין כמעט פעילות שנעשית בלעדיו. וכך מתערבבת לה העבודה בפנאי ובמעגלים החברתיים, ויותר מכל דבר אחר – איבדנו את היכולת, או הרשות, להשתעמם.

באמת, אני חושבת שמעולם לא שמעתי מהילדים שלי את המשפט "אימא, משעמם לי." מהצעיר – בטוח שלא.

זה לא רע מוחלט. אני עדיין זוכרת עד כמה המשפט הזה היה מעצבן פעם. אבל זה רע. זה רע כי אין לנו שקט. אין לנו זמן סתם לבהות ולחשוב. הקשב שלנו נעשה קצר כל כך, שאנחנו מיד, אבל ממש מיד, פותחים את הטלפון, ולא נותנים למחשבות לרחף להן.

בשאר תחומי החיים אין לי יותר מדי מה להגיד, וגם לא מאוד אכפת לי. אני לא נוטה להתערב בחיים של אחרים. תעשו מה שטוב לכם ותנו לי לעשות מה שטוב לי. הכול בסדר. אבל בכתיבה – זה אסון. משהו מהותי מאוד נלקח מאתנו. והעניין הוא שכל כך מעניין לנו כל הזמן – שאנחנו אפילו לא מרגישים.

אז בתרגיל הזה אני קוראת לכם לשים את הטלפון במגירה ולצאת מהבית. פיזית. ממש. בלי הטלפון! (אני יודעת, כבר אמרתי, אבל נראה לי שאי אפשר להדגיש את זה יותר מדי…) צאו לחצי שעה לפחות. לגיבורים ממש – צאו לשעה. מה עושים בשעה הזאת? אתם יכולים לצעוד, ואתם יכולים למצוא מקום נחמד לשבת בו, ולהסתכל בנוף. ולבהות. ולחשוב.

הדברים היחידים שמותר לכם לקחת אתכם לטיול הקטן הזה הם מחברת או פנקס וכלי כתיבה. (אבל זה רק למקרה שעולה לכם בראש משהו שאתם ממש ממש חייבים לא לשכוח. זה ממש לא חובה.) טוב, מותר גם מים. ואם יש שמש – שימו קרם הגנה קודם. אל תישרפו לי, כן?

וחזרו לספר איך היה.

זהו התרגיל החמישי באתגר מרץ 2018, לא מאוחר מדי לעשות את תרגיל 1, תרגיל 2, תרגיל 3, ותרגיל 4.

2018-03-19T09:01:58+00:00

17 Comments

  1. תמר 19.03.2018 , 9:12 השב

    אוהו בהחלט שונה. מזכיר את " בילוי אומן" של גוליה קמרון.. מקווה להצליח היום.
    לצאת עם אופניים גם הולך?:)

    • רחלי 19.03.2018 , 9:26 השב

      מותר אופניים 😉

  2. יקותיאל גוטמן 19.03.2018 , 9:19 השב

    את המתנה הזו חווה כל שבוע מחדש. שבת.
    מדי יום שישי כבר עושה הכנה לכך.
    יוצא לרכב על אופניים. או לטייל ברגל.
    ברוב המקרים בלי.
    בהתחלה הייתי יוצא עם. אבל המקומות שהגעתי אליהם הלאו הכי היו חסרי קליטה. והנייד היה על תקן מצלמה. ונגן mp3.
    אחר כך , השקט מילא אותי והיה הכנה מושלמת להפקדת הנייד למשך 25 שעות במגירה.

    אם צריך השראה, מילוי מצברים. זה הדבר הנכטן לעשות.
    ותהיו טובים זה לזו…

  3. אורית 19.03.2018 , 9:26 השב

    נכון, שבת זה הזמן שלנו להתנתק מכל המסכים ולהתחבר ליצמנו, לשקט, למשפחה, לשיחות ללא הפרעה. אולי בגלל זה כל הרעיונות הטובים צצים בשבתות. מעניין. אוהבת את התרגיל הזה.

    • רחלי 19.03.2018 , 9:28 השב

      אין כמו שבת.

  4. רויטל 19.03.2018 , 9:34 השב

    בימי שישי אני לוקחת איתי מחברת, עט ואת הפלאפון. חייבת אותו כי יש בו את המוסיקה שלי ואני לא מוותרת על מוסיקה בזמן הכתיבה. הולכת עד הפארק, מתיישבת על ספסל וכותבת. אני מתעלמת מכל הודעות חוץ מאלו שמגיעות מאמא, הן הכי חשובות. מודה שזה ממש כיף, כרגע יש מזג אוויר טוב יחסית ואני מקבלת הרבה השראה לכתוב באווירה הזאת. אני הכי אוהבת לצאת ולכתוב כשיורד גשם, אני מאלו שמאוד אוהבים חורף וגשם.

  5. לילי 19.03.2018 , 10:41 השב

    התרגיל הגיע בדיוק לפני הליכת הבוקר. אז זנחתי את הנייד (שמשמש בדרך כלל לשמיעת הרצאות, פודקאסטים וספרים מוקלטים) ויצאתי לשוטט.
    חזרתי אחורה, לבוקר הראשון אליו התעוררתי כשישנתי פעם ראשונה בקיבוץ לפני כ20 שנה.
    התעוררתי לפנות בוקר מרעש. רעש מחריש אוזניים של שיחת ציפורים.
    אומרים שציוץ ציפורים פסטורלי, לא אצל העירונית שבי-;)
    נכון, בנינו את ביתנו בסופו של דבר בקיבוץ אך החלונות הם טריפל וסגורים היטב בלילה.
    לא ציוצים ולא התרנגול של השכנים, אף אחד לא מוזמן לחלומות השחר שלי
    התרגיל אינו זר לי ואני משתדלת להשאיר את הנייד בבית או על שקט כשמתאים אך זו הייתה תזכורת טובה הבוקר. תודה.

  6. מירב לוי 19.03.2018 , 13:56 השב

    איזה מזל שראיתי את התרגיל שעה לפני שאני לוקחת את הקטנים מהגן! לשים את הפלאפון בצד זו לא בעיה גדולה בשבילי, אבל לצאת ולהתנתק יש לי מעט מאוד שעות ביום בשביל זה. חזרתי מהעבודה, ראיתי את התרגיל ויצאתי מיד ליישם אותו (במרפסת הבית. זה נחשב?…) לקחתי מחברת וכתבתי את עשרים הדקות שלי, המהנות מאוד יש לומר. שתי ציפורים במכה. עכשיו הולכת להביא את אלו שבהם אני מתמקדת בכל יום עד הלילה 🙂

  7. עמי 20.03.2018 , 10:49 השב

    נסעתי קצת מחוץ לעיר כדי לשוטט בינות לפרחים. הסתובבתי שעה בירוק המדברי המפתיע והצבעוני כשהשיר האחרון ששמעתי באוטו בדרך לשם מתנגן כל הזמן בראש ("שכשנבוא" של אריק אינשטיין). כמעט הצלחתי שלא להושיט את הילד לנייד, מלבד העובדה שנכנעתי כל הזמן לצורך לצלם כל פרח נהדר שראיתי.
    מקוה שזה עדיין נחשב… או שעדיף לנסות שוב במקום משעמם יותר?

    • רחלי 20.03.2018 , 22:38 השב

      עדיף לנסות שוב בלי טלפון… 🙂

  8. צבי בינדר 20.03.2018 , 10:57 השב

    הייתי בלי נייד ובלי הסחת הדעת, ופתאום חשבתי על משפחה שאני לא מכיר, משפחה טובה ומקסימה, שחיכתה לאבא שלה, ואבא שלה, עדיאל קולמן הי"ד, לא יבוא יותר. חשבתי, וזה מה שגעש בי, עיני זולגות דמעה.

    איפה אבא, אימא, איפה אבא? ומי זה האיש שנפל שם על הרצפה של הרחבה? ולמה הוא מכוסה בטלית ולמה אף אחד מכל ההרבה אנשים שנמצאים כאן לא עוזר לו לקום? כשאבא יבוא הוא בטח ירוץ לעזור לו לקום. זה ממש לא יפה לשכב ככה באמצע הרחוב כשאנשים מסתכלים עליך. צריך לעזור לו. למה אבא עוד לא בא? הוא אמר לי בבוקר שאם אני לא יפריע לך לנקות את התנור והמקרר לפסח ואני אצייר לו ציור יפה הוא ירים אותי גבוה. ציירתי לו כבר ארבע ציורים ואני רוצה להראות לו אותם. למה באו כל כך הרבה אנשים? למה סבא בא אלינו לפני פסח לא באים לפני פסח, באים רק בפסח. ולמה סבתא בוכה? סבתא, למה את בוכה כל כך חזק? מה קרה? מי עשה לך? למה האַבּוֹת בוכים? עוד מעט יהיה פסח ואבא יקנה לי אפיקומן יקר ולא צריך לבכות בכלל. תרימו את האיש שנפל ושוכב שמה. אולי חם לו מתחת לטלית. אולי הוא לא מרגיש טוב. אולי הוא צמא. אולי הוא רוצה ללכת לילדים שלו שמחכים לו. תעזרו לו לקום. למה אתם מסתכלים עליו ולא עושים כלום? איפה אבא שלי? למה כולם באו אלינו הביתה? בגלל זה קשה לי למצוא את אבא מרוב האנשים שהגיעו. תלכו מכאן כולם. תלכו לבית שלכם. כל אבא שילך מכאן הביתה שלו. כל אבא צריך להיות עכשיו בבית. לא במקום אחר. אימהות מה אתן עושות כאן. לכו הביתה שלכם. צריך להספיק הרבה הספקים. ולמה אתן בוכות עם אימא שלי? מה היא עשתה? אני מבטיחה לכן שאימא שלי לא עשתה כלום. היא לא עשתה שום דבר רע. היא אימא טובה. תשאלו אפילו את אבא כשהוא יחזור. מה את אומרת סבתא? אני לא שומעת. מי ישמור עלינו מלמעלה? אבא? למה מלמעלה? רוצה שאבא כבר יחזור הביתה. כבר מאוחר. לא רוצה שאבא ישמור עלינו מלמעלה. רוצה שישמור עלינו כאן למטה. השם כבר שומר עלינו מלמעלה.

    • מירב לוי 21.03.2018 , 16:55 השב

      עצוב עצוב עצוב. דמעות…

  9. יובל 20.03.2018 , 22:13 השב

    לקח לי כמה ימים לחשוב על התרגיל הזה. הייתה לי כמיהה לעשות אותו. כבר הרבה זמן שאני מייחלת לרגע שיהיה לי זמן פנוי לצאת לטייל עם עצמי, לכתוב בטבע, להתנתק מהעולם. התרגיל הזה בא בעיתוי מושלם.
    לקחתי את האוטו היום ונסעתי לראות את השקיעה על צוק מעל הים בחוף לא מוכרז ריק מאנשים. היה כיף. ישבתי ליד האוטו עם מחברת ונתתי לרעש של הגלים להכתיב לי את קצב הכתיבה. כשהשמש שקעה התחלתי לכתוב סתם בלי קשר לספר שלי. כתבתי על החיים ועל היומיום, ובאמצע התחלתי לבכות. הגעתי לתובנות שהיו חשובות לי. בקיצור- כן ירבו תרגילים כאלה!!!

  10. מירב לוי 21.03.2018 , 16:56 השב

    עצוב עצוב עצוב. דמעות…

    • מירב לוי 21.03.2018 , 16:58 השב

      יובל, התגובה שייכת למה שכתב צבי, בטעות נכתבה גם פה.
      התגובה אלייך- באמת כיף תרגילים כאלו וחיבור כזה…

  11. דבי ינקו-חדד 01.04.2018 , 20:52 השב

    רוצה לצחוק? התחלתי לקרוא את הפוסט, הגעתי עד הפסקה לפני שאת קוראת לשים את הנייד בבית ולצאת, וחשבתי רק על הדבר הזה שאנחנו כל הזמן במסך ולא נותנים לעצמנו זמן שעמום וחשבתי איפה באות המחשבות? אמרתי לעצמי "וואלה, באמת זמן שאני אצא לטיול עם הכלבה". זו הייתה בדיוק השעה חמש בערב וממש נעים. עכשיו חזרתי הביתה ונזכרתי שלא סיימתי לקרוא עד הסוף את הפוסט, אז קראתי וגיליתי שכבר עשיתי את התרגיל, באופן ספונטני.

    • רחלי 01.04.2018 , 21:57 השב

      מגניב!
      זה רק אומר שזה צורך אמיתי ולא איזו "יציאה" שלי…
      תודה ששיתפת!

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.