מהו קליף-הנגר (cliffhanger), ולמה הוא אחד החברים הכי טובים שלכם?

נסו להיזכר רגע בספר שלא יכולתם להוריד מהידיים או בסדרת טלוויזיה שריתקה אתכם. אתם יודעים מה, נסו להיזכר בפרק האחרון בעונה של סדרה שריתקה אתכם. נסו להיזכר ברגע המסוים הזה שבו המסך החשיך, ואתם סיננתם קללה וחיכיתם בקוצר רוח לתחילת העונה הבאה.

זה כמעט לא קורה היום, אני יודעת, נטפליקס שינתה את הכללים. היום כבר לא צריך לקלל, פשוט ממשיכים לעונה הבאה. אבל דווקא היום, עם תרבות הבינג', נטפליקס (וכל התעשייה כולה) צריכים לעבוד הרבה יותר קשה כדי באמת להחזיק אתכם צמודים למסך (ולספר, הלוואי שאתם צמודים לספר). כי כדי שבאמת תהיו שם – הם צריכים להיות הרבה יותר מעניינים. כדי שלא תפסיקו בסוף הפרק ואכן תעברו לפרק הבא – הם חייבים להשקיע בקליף-הנגרים שלהם.

אז מה זה קליף-הנגר?

שאלה מצוינת. קליף-הנגר הוא השאלה שעולה ממש ממש בסוף הפרק ו"אין זמן" לענות עליה עכשיו ולכן אתם חייבים לצפות בפרק הבא.

קליף-הנגר זה גיבור הסדרה שזה עתה נורה ותגלו מה קרה לו רק בעוד כמה חודשים כשתתחיל העונה הבאה.

קליף-הנגר זה משבר זוגי.

קליף-הנגר ילד שהלך לטייל והקשר איתו אבד.

קליף-הנגר זה אדם שיצא לדרך ועכשיו הוא תלוי על חבל בסוף העולם בלי שום אחיזה בשום דבר (טוב, זה הפירוש המילולי של המילים…)

קליף-הנגר זה מה שמחזיק אותנו, מה שמחזיר אותנו, מה שמדיר שינה מעינינו.

וקליף-הנגר, כך מתברר, זה טריק עתיק כימי האנושות. הוא מופיע כבר בפרשת בראשית, כשאלוהים חטף עצבים על העולם כולו והחליט לשרוף הבנק ולסגור את הבסטה, אבל נח מצא חן בעיניו, וחיכינו בנשימה עצורה כדי להבין מה זה אומר. והוא מופיע ביתר-שאת בפרשה שלנו, פרשת מקץ.

בואו ניזכר במהירות מה קורה בפרשת מקץ

אם קראתם את הפוסט מיום שישי שעבר, או שהייתם בבית הכנסת בשבת שעברה, אתם ודאי זוכרים שיוסף שקע קצת בענייני חלומות. אתם גם בטח זוכרים שכתבתי שבשלב מסוים הוא כנראה הבין שחלומות שלו פחות משרתים אותו, ועבר להתעסק בחלומות של אחרים.

אז בפרשת מקץ אנחנו ממשיכים את הקו הזה. פרעה חולם חלומות, אומרים לו שיוסף יכול לפתור אותם, הוא מביא אותו, מרוצה מהתשובות שהוא מקבל ונותן לו בערך כל מה שהוא יכול לתת חוץ מהכתר שלו עצמו: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם." (בראשית מא, לט-מד) מטורף. או שפרעה ממש רצה לפרוש וללכת לנוח, או שיוסף באמת הרשים אותו בצורה יוצאת דופן.

בכל מקרה, הדברים שחזה יוסף מתגשמים, רעב כבד יורד על הסביבה כולה, והסביבה כולה היא גם ארץ כנען, שם נמצאים יעקב ואחי יוסף, ויעקב שבטוח שיוסף איננו, שולח את בניו להביא אוכל ממצרים.

יוסף מזהה את אחיו מיד, אבל הם לא מזהים אותו. הוא משגע אותם קצת, שולח אותם בחזרה כדי להביא את בנימין, האח האחד שיש לו מאבא ומאימא רחל שכבר איננה, וכשהם מביאים איתם את בנימין ורוצים לצאת בחזרה הביתה, הוא מפליל את בנימין כדי להשאיר אותו במצרים.

מה עושים עכשיו?

הדבר האחד שאחי יוסף לא יכולים לא להביא איתם בחזרה הביתה, הוא בנימין – הבן היחיד שנותר ליעקב מרחל אשתו האהובה, זו שעבד למענה ארבע-עשרה שנה, הילד היחיד שנותר לאחר ש"טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף" אחיו.

האחים יודעים שהם לא יכולים לחזור, יהודה מתחנן לפני יוסף (שהוא לא יודע שהוא יוסף) שייתן לו לקחת את בנימין, שיחליף אותו בהם, הם כולם מוכנים להיות לו לעבדים, רק שייתן לבנימין לחזור הביתה, לאבא, ויוסף אומר לא. "הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם."

וזהו. ככה נגמרת הפרשה.

רוצים לדעת איך זה ייגמר? ניפגש כאן בעוד שבוע, באותו המקום ובאותה השעה, ואתם לכו לשלום הביתה, לסעודת שבת.

כאילו שזה אפשרי.

**

למזלנו, מהפכת הדפוס הביאה את התנ"ך לכל בית ובית, ומי שבמתח – מוזמן להמשיך הלאה ולקרוא כבר עכשיו את פרשת ויגש, כדי לראות מה קורה בסוף.

רגע אחר כך, שובו אל הספר שלכם וחשבו –

איך אתם משלבים קליף-הנגרים בסיפור שלכם?

איך אתם גורמים לקורא לקרוא "רק עוד פרק אחד"?

Image by Lukas Prudil from Pixabay