לכאורה, אין פעולה יותר יומיומית מזו. אדם קם בבוקר, הולך לשטוף פנים, מרים את העיניים ורואה את עצמו. במראה.

אני יודעת, אני יודעת, לא בכל בית יש מראה. יש כאלה שממש מתנגדים למראות. בואו נשים אותם בצד עכשיו, ככה לכמה דקות. שלא יפריעו לנו בדיון הזה, כי הוא מעניין. לפחות קצת.

אז האדם הזה, שזה עתה שטף פנים, אולי אפילו צחצח שיניים, ועכשיו הוא עומד ומתבונן במראה – מה הוא רואה שם? האם זה שונה ממה שרואה אשתו כמה דקות לפניו או אחריו? או הבת שלו? או אחותו? או אישה באופן כללי?

מה רואים אנשים כשהם עומדים מול מראה? את השומן? הרזון? החיוורון או האודם? גבות שצריך לסדר? סנטר כפול? שערות לבנות? יופי מהמם וחד פעמי?

האם הם מרוצים, האנשים האלה? מתי הם מרוצים? מתי הם לא מרוצים? כמה פעמים ביום הם מסתכלים במראה? למה? כי זה עושה להם טוב? כי זה עושה להם רע?

האם הם רואים במראה את מי שהם? אולי הם רואים במראה את מי שהם רוצים להיות? או את מי שהם היו פעם?

עכשיו תעזבו אותם, את כל האנשים האלה. הם לא מעניינים אותי עכשיו.

כרגע אני מתעניינת רק בדמות שלכם.

הדמות שלכם קמה בבוקר, שוטפת פנים ומרימה את העיניים אל המראה. מה היא רואה שם?

כתבו פסקה.

**

התרגיל הזה הוא התרגיל הראשון באתגר 30 ימים של כתיבה נובמבר-דצמבר 2019. כדי לעמוד באתגר אתם צריכים לכתוב כל יום כפי שהחלטתם שתכתבו, ולעשות את התרגילים. מי שיכתוב הכי הרבה ימים ויענה על הכי הרבה תרגילים – ינצח באתגר ויזכה בכרטיס זוגי לכנס הבא.

כדי שנדע שעניתם על התרגיל, אנחנו צריכים לשמוע מכם, כאן למטה, בתגובות.

אל תעלו לכאן את כל הפסקה שכתבתם. ספרו איך היה לכם. תנו לנו איזה "שיקוף" של התרגיל 😉

בהצלחה!

(את כללי האתגר תמצאו בלחיצה כאן)

Image by Milada Vigerova from Pixabay