הנקודות שמצטרפות לאותיות

זהו פוסט אורח, או נכון יותר – אורחת, נוסף. ניקוד הוא דבר חשוב, אבל אני לא יודעת עליו יותר מדי. לכן ביקשתי מהמומחית – אפרת אקשטיין – לכתוב את המאמר הזה.

 

מהו ניקוד ולמה זה חשוב?

תלמיד בכיתה א' לומד לקרוא מילים מנוקדות. תפקידו של הניקוד בשלב ראשית הקריאה ברור: הוא מכוון את הקוראים הצעירים לקריאה מדויקת וללא ניחושים. הילד קורא אות אחר אות, ובעזרת הניקוד הוא יודע איך לקרוא את האות שלפניו.

לאחר שהילד כבר יודע לקרוא, מסירים בשבילו את הסימנים הללו. הסיבה היא שאחרי תרגול וקריאה רבה אנחנו כבר לא קוראים אות באות, אלא מזהים את המילים בשלמותן. יותר מזה, כשהילד בקיא בקריאה וקורא היטב, הוא יודע לזהות גם את ההקשרים – את המילים בתוך המשפט, וכך הוא יודע אם המילה שלפניו היא מָטָר או מֶטֶר, שִׁגְרָה או שֶׁגָּרָה; על פי ההקשר.

למעשה בהתפתחות הכתיבה בעברית התהליך היה הפוך. ראשית היו עשויות המילים מאותיות ללא ניקוד, כפי שאנו מוצאים למשל בספרי התורה שבבית הכנסת, הכתובים בדיו על קלף. אין בהם ניקוד כלל. בתקופה מאוחרת יצרו את הניקוד, והמציאו את הסימנים המצטרפים לאותיות, שתפקידם הוא להביע איך אמורים לקרוא כל אות וכל מילה.

 

טקסטים מנוקדים, או: איפה יש ניקוד?

לא רק ילדים נעזרים בניקוד, אכן יש ניקוד גם בטקסטים מקודשים – בתפילות שבסידור ובספרי התנ"ך, וכן במשניות ובכמה כתבי קודש נוספים – כדי שלא לטעות בהגיית המילים ובכוונתן. אך גם בספרי שירה ובשירים בכלל הרבה פעמים יש ניקוד. האם גם מטרתו היא שיידעו כיצד לקרוא את המילים במדויק?

גם אם אפשר להצליח בנקל לקרוא שיר ללא ניקוד, הניקוד בעצם קיומו מביע את כוונת המשורר: שלכל מילה ומילה ולכל תג ותו יש משמעות בשיר. כיום אפשר למצוא פה ושם גם ספרי פרוזה לירית מנוקדים, והניקוד מכוון את הקוראים למשמעויות המדויקות של הכותבים, ובעיקר מעביר להם את המסר – שהמילים נבחרו במדויק בטקסט שהם קוראים, ושיש לשים לב לנוכחותן ולמשמעותן.

הניקוד איננו קישוט של האותיות, גם אם צורנית הוא באמת מייפה אותן. היופי שבניקוד הוא הכוונה והמשמעות שהוא מביע מתוך המילים. כאשר כותב רוצה להעניק לקורא את חוויית הקריאה בטקסט מנוקד והוא אינו יודע לנקד, עליו לפנות לאיש מקצוע שינקד בשבילו. המנקד ישאל שאלות מכוונות כדי להבין בדיוק למה התכוון הכותב, וכך יעניק לטקסט את הניקוד הקולע ביותר למה שהכותב רצה להביע. לנקד בדיוק את מה שאליו התכוון המשורר.

 

ניקוד לכול

תלמיד בכיתה א' יודע לקרוא עם ניקוד, אך הוא איננו יודע לנקד. בספרים הוא תמיד יראה שכתוב, למשל, "אַבָּא אָכַל לֶחֶם", אבל כשיכתוב זאת בעצמו כל האפשרויות יעמדו לפניו – "אָבַּא אַכַל לֵחֶם", או אולי "אַבַּא אַכָל לֶחֵם". תלמיד בכיתה א' למד רק את קריאת הניקוד, רק מצד התפקיד שיש לניקוד בהוראות ההגייה. הוא משתמש בניקוד רק כדי לדעת איך קוראים את המילים – אם "אכל" הוא "אָכַל" או "אֹכֶל", אם "לחם" הוא "לָחַם" או "לֶחֶם" – ולכן מבחינתו אין הבדל בין קמץ לפתח או בין צירה לסגול. אך מתוך שהוא אינו יודע לנקד בעצמו, הניקוד אינו משמש אותו בתפקידו השני והמשמעותי, לרדת לעומקן של מילים בעברית.

כותב שרוצה להעביר באמצעות הניקוד את עומקן של המילים שכתב עושה זאת לרוב באמצעות משא ומתן עם המנקד. כשהמנקד מצליח להבין את כוונתו המדויקת הוא מנקד זאת בשבילו. אילו הכותב היה יודע לנקד בעצמו, כל תהליך הכתיבה עצמו היה מלווה בדיוק המרבי של המילים, הצורות והמשמעויות של השיר או הסיפור שלו.

ידיעת ההבדל בין קמץ לפתח ובין שורוק לקובוץ היא לא רק ידע טכני. הניקוד הוא ידע מעמיק שיורד לשורשן של מילים ולדקדוקן. כותבים רבים שהגיעו לשלב הניקוד של כתביהם גילו פתאום שיש כמה דרכים להבין את המילים שלהם, ושעל ידי הניקוד אפשר לצבוע אותם בגוני משמעות חדשים. ידיעת הניקוד מלכתחילה נותנת עושר והבנה בעברית ומתוך כך שימוש עמוק יותר בה. בתהליך ניקוד שירה גילו הכותבים שאפשר להעניק לשיר שלהם נופך מקראי, ליצור צמדי מילים באמצעות הניקוד ואפילו לבחור במשחקי מילים מה הצורה שתהיה בולטת ומה הצורה שתהיה מוסתרת ורק משתמעת. כותבי פזמונים גילו שהחריזה שלהם לא מתאימה, כי הניקוד חשף אם המילה שבחרו היא מלעיל או מלרע, בסגול או בקמץ, לפעמים בניגוד למה שחשבו מלכתחילה ולמה שאנו רגילים לומר.

 

ניקוד פה ושם

בספרים שבהם אין צורך בניקוד מופיע הכתיב חסר הניקוד, ובשמו הידוע יותר – הכתיב המלא. הכתיב המלא למעשה מלא באותיות הניקוד העבריות אהו"י. במקום שבו אמור להיות חיריק חסר מופיע חיריק מלא, ובמקום של חולם חסר מופיע חולם מלא. אותיות אהו"י מסייעות לקריאה במקום הניקוד בספרים כאלה, אך לפעמים אותיות אהו"י לא מספיקות. הן לא נותנות לנו להבדיל בין כל סימני הניקוד. למשל, הן לא תעזורנה לנו לדעת אם המילה "שבה" היא "שָׁבָה" או "שֶׁבָּהּ", שתיהן נכתבות בכתיב חסר הניקוד באותה דרך. במקרים שבהם ההקשר אינו מספיק כדי להבין בקריאה ראשונה וזורמת מילה שיש כמה דרכים לקרוא אותה, כותבים רבים בוחרים להשתמש בניקוד חלקי. הם מנקדים אות או שתיים מן המילה, וזהו ניקוד עזר לקריאה.

ניקוד עזר כזה חייב להיות מדויק. אי אפשר לבחור באקראי אם לנקד קמץ או פתח להבעת תנועת a, ואי אפשר להחליט אם תנועת e תנוקד בצירה או בסגול רק על פי האינטואיציה. הידע בניקוד איננו סוד, ובשל כך אין שום צורך להתעלם ממנו. ספר שלם שכתוב נפלא אך מופיע בו ניקוד עזר שגוי – יש בו טעם לפגם. אם הידע בניקוד קיים ונגיש לכול, אזי גם מילים בניקוד חלקי ומזדמן זכאיות להיצמד לדקדוק הנכון שלהן ולצורה האמיתית שלהן בעברית.

ניקוד חלקי או לא מלא אפשר למצוא פעמים רבות בספרי ילדים. לפעמים למען הקוראים הרכים מוותרים על קובוץ או על חולם חסר, וממלאים את הכתיב אף על פי שהוא מנוקד: "לִקְרֹא" הופכת ל"לִקְרוֹא", "סֻכָּר" הופך ל"סוּכָּר", ודגשים עשויים להיעלם: "מַתָנָה" במקום "מַתָּנָה", "גֶזֶר" במקום "גֶּזֶר". הדעות חלוקות בנוגע לניקוד כזה, אך חשוב לדעת כי גם ניקוד בשיטה כזו מצריך בראש ובראשונה את הידע האמיתי בניקוד. רק כותב שיודע איפה צריך חיריק חסר ואיפה צריך דגש, יכול להפעיל שיקול דעת ולבחור להשמיט אותם. הוא אף יכול להחליט החלטה מושכלת בנוגע לטקסט המנוקד, ולדעת להמליץ אם כדאי להיצמד בו לניקוד המלא דווקא, כדי שקריאת טקסט מנוקד תהיה לא רק למטרת נוחות הקריאה, אלא גם תעביר את המבנה הדקדוקי האמיתי של מילים, והקורא יראה ניקוד נכון ויוכל לחקות אותו כשילמד גם הוא לנקד.

כתיב מלא לחלוטין, שאין בו ניקוד עזר ואין בו ניקוד חלקי או ניקוד בכלל, נובע גם הוא מידיעת הניקוד. כדי לדעת אם כדאי לכתוב "חוכמה" או "חכמה", "קיבל" או "קבל", "בוקר" או "בקר", יש לדעת את כללי הכתיב המלא. כתיב מלא אחיד נשען על המלצות האקדמיה ללשון העברית, וכבכל הנחיות לכתיב מלא הן נשענות על טקסט מנוקד! מי שיודע אם יש במילה חולם חסר או מלא ומאיזו סיבה, יודע אם מומלץ להוסיף ו' לחולם כשהטקסט לא מנוקד; מי שיודע איזה חיריק יש במילה מנוקדת ומה משמעותו, יודע אם בכתיב חסר הניקוד עליו להוסיף י' במקום החיריק.

 

ניקוד לאוהבי המילה

כותבים אוהבים לקרוא. כותבים אוהבים מילים. מילים אוהבות ניקוד.

הניקוד מבטא את עומק המילים בעברית. כותב שרוצה לכתוב היטב, עליו לקרוא עוד ועוד. מתוך עושר הקריאה והשפה הוא יוכל להשפיע החוצה וליצור את כתביו. קריאת טקסט מנוקד מוסיפה נופך מהותי לקריאה ומעשירה עוד יותר את הכותב. ידיעת הניקוד עושה זאת על אחת כמה וכמה.

 

מה עושים עכשיו?

כתבתם שיר או סיפור ואתם רוצים שאפרת תנקד לכם אותו? לחצו כאן כדי למצוא את הפרטים שלה.

רוצים לנקד את השירים והסיפורים שלכם בעצמכם? חשוב שתדעו לעשות את זה נכון. (ניקוד לא נכון זה דבר עצוב. מאוד.) אפרת אקשטיין, כותבת המאמר הזה, היא גם היוצרת של קורס ללימוד עצמי של ניקוד. בלחיצה כאן תוכלו להגיע לקורס.

2018-09-03T16:13:56+00:00

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.