יש כל כך הרבה דברים שאפשר להגיד על פרשת נח, גם בהקשר של כתיבה.

על מה אנחנו לא הולכים לדבר

הדבר הראשון שאפשר להגיד על פרשת נח (ביחס לכתיבה, כמובן, רק ביחס לכתיבה), נמצא דווקא בסוף פרשת בראשית.

פרשת בראשית נגמרת כך: ה. וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם ו. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ  ז. וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם ח. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.

מה יש לנו כאן?

בשלושת הפסוקים הראשונים של הפסקה הזו אלוהים תופס את הראש ואומר: "אלוהים אדירים, מה עשיתי? בשביל מה הייתי צריך את כל זה? רק בלגן הם עושים שם! זהו. אני סוגר את הבסטה, שורף הבנק, מחריב את העולם. לא צריך ודי."

ואז, בפסוק האחרון: "ונח מצא חן בעיני ה'."

ומה הוא יעשה עם זה? הצטרפו אלינו בשבת הבאה. כלומר: הקליף-הנגר הראשון בעולם! מגניב, נכון? אבל אני לא הולכת לדבר אתכם על קליף-הנגר עכשיו. נשאיר את זה לפרשת מקץ.

ולמה?

כי יש לנו בפרשת נח משהו הרבה יותר מגניב, עם פוטנציאל נפלא לדרמה-קומדיה משובחת של עשר עונות ומיליוני פרקים.

מלחמות החמות

יש לנו כאן איש ואישה, שלושת בניהם ושלוש נשותיהם. בתחילת הפרשה יש עוד הרבה מאוד אנשים, ביניהם המשפחות של הנשים האלה – נשות הבנים, ויש להניח שגם זו של אשת נח. המשפחה הזו, תרצה או לא תרצה – מחוברת לחברה גדולה ורחבה, לדעות שונות, לרצונות שונים, לאג'נדות שונות – עולם ומלואו של דברים שאלוהים התחרט עליהם והחליט למחות מעל פני האדמה.

ואת השמינייה הזו מכניס אלוהים לתיבה, עם מבחר מייצג של כל החיה, הבהמה, הרמש, העוף והציפורים. די בניסיון לדמיין את שלב האיסוף של כל בעלי החיים האלה כדי לייצר מבחר של סצנות משעשעות להפליא, אבל בואו נשים גם את זה בצד.

איך מכניסים לתיבה אחת לא נורא גדולה משפחה כזאת? חמות ושלוש כלות? אחים ושלוש גיסות? חשבו על כל המצבים שיכולים להיווצר שם בכוונה או בטעות, בתום לב או מקצר בתקשורת. חשבו על שמונה האנשים האלה שעד אתמול היו סתם אנשים פשוטים, חלק מקהילה, ומחר הם צריכים לפרות ולרבות ולייצר מחדש את אוכלוסיית העולם. איזה רעיונות גדולים עולים בראשיהם? האם השליחות הזאת נראית להם בכלל? האם כולם "באותו ראש"? מהיכרות בסיסית עם בני אדם – אני מניחה שלא. לפחות לא בדיוק. מה קורה שם?

לכו לכתוב! רק סצנה אחת קטנה! ואם מתחשק לכם – העלו אותה לכאן, לתגובות.

 

Image by Andry Richardson from Pixabay