• כתיבה אינטראקטיבית

כותבת לא למגירה

 שיחה עם אורי ניר-וינטר

איך התחלת לכתוב?

לפני חמש וחצי שנים בן הזוג שלי יצא לראשונה לייצג את המדינה ביוון בראלי אופנועים. נשארתי בבית עם ארבעה ילדים קטנים לעשרה ימים. בסוף כל יום תחרות הוא העלה פוסט בבלוג שלו. חשבתי שזה יהיה נחמד אם אתכתב איתו ואעלה בכל ערב פוסט בפייסבוק ואספר מה קורה בינתיים עם אלמנת הקש שנשארה בבית. ככה התחלתי לכתוב. בפייסבוק. התגובות היו אוהדות, מספר הלייקים עלה מיום ליום, ואף על פי שלא היו שם המון לייקים, זה היה רק כמה עשרות – זה ריגש אותי. כמה זמן לאחר מכן הוא שוב נסע, שוב כתבתי, ואנשים היו מרוצים. איחלו לי ולהם שייסע יותר כדי שאכתוב עוד.

התגובות האלה נתנו לי דלק להמשך הכתיבה, ואפילו מין סוג של הכוונה… כשאנשים סיפרו שהם קוראים את מה שאני כותבת כל סוף שבוע – התחלתי לכתוב כל סוף שבוע. כשהגיבו לי שקוראים את הטקסטים שלי בחמישי בערב – הבנתי שאני כותבת בחמישי בערב. הדבר הזה הלך והתבסס, ונוצר קהל קוראים גדול למדי, שמגיב למה שאני כותבת ואני מגיבה לו. מפה לשם עד היום כתבתי כ-240 פוסטים של 600-500 מילה כל אחד.

את מגיעה מעולמות של יצירה פלסטית ויזואלית, למה בחרת להביע עצמך דווקא בכתיבה?

זה נכון. למדתי בבצלאל, עסקתי בעיצוב ואמנות כל חיי, אבל דווקא בכתיבה מצאתי את עצמי. זה היה לגמרי בלי כוונה, וזו הייתה תגלית מרעישה מאוד. שאלת למה בחרתי, ואני מרגישה שלא בחרתי. זה בחר אותי. מביך אותי לדבר במושגים ניו-אייג'יים, אבל זו האמת. הרבה פעמים אני מרגישה שזו בכלל לא אני שכותבת, זה הטקסט שעובר דרכי. אני מוצאת בטקסט שלי מילים שמעולם לא השתמשתי בהן. דימויים שאני לא מבינה מאיפה הם מגיעים… אני רק בוחרת להתיישב לכתוב, ואז זה קורה.

ובאמת, היום היצירה שלי היא רק מילולית.

אבל את מאוד ממושמעת, מאוד מתמידה, איך זה עובד?

זה באמת דורש המון משמעת עצמית. לשמחתי יש לי אותה (גם כשאני עושה דיאטות). בחרתי לכתוב כל חמישי בערב, ואני מקפידה על זה, למרות שעות העבודה הרבות שלי בתפקידי ניהול לאורך שנים אלו. זה כרוך גם בבחירה לא לראות טלוויזיה. לנצל את הזמן לכתיבה ולא לדברים אחרים.

השליטה שלי היא בהתיישבות, בהרחקת הילדים, ביצירת המרחב לכתיבה. אז מגיע הטקסט, ואחריו העריכה. חלק הארי של הכתיבה הוא העריכה ואני משקיעה בו הרבה יותר מאשר בכתיבה עצמה. הכתיבה נעשית במהירות, והעריכה היא רבה מאוד. זה מה שלוקח ממני את רוב הזמן.

זה אגב אחד הדברים שלקחתי מהלימודים בבצלאל: עבודה עם דדליין. כשיש לך דדליין להגשה של פרויקט, אתה מבין שאין דבר כזה 'השראה' או 'מוזה'. יש עבודה וצריך לבצע אותה בזמן. לייצר השראה זו גם עבודה ויש דרכים למצוא את ההשראה הזו.

כתיבה היא עבודה קשה ודורשת משמעת עצמית.

מה הערך או המשמעות של הכתיבה בחייך?

הכתיבה נותנת לי הערכה והתפעלות. לכל אחד יש את הבור הרגשי שלו שלא יתמלא לעולם, זה הבור שלי. זה משהו שאני זקוקה לו. יש בכתיבה גם משהו תרפויטי, אני מתכתבת הרבה עם העבר שלי. הכתיבה מזכירה לי דברים, מרפאת אותם. אני לא תמיד יודעת מה נרפא, אבל הרבה פעמים אני כותבת על משהו שקרה פעם, "פעם" יכול לנוע בין כמה שעות ל-40 שנה אחורה. אני מעבדת דברים שקרו לי, דברים שחשבתי, ובעיבוד הזה יש ערך. העיבוד חשוב.

בנוסף לזה, אני מכירה הרבה מאוד אנשים. הכתיבה מביאה הרבה אנשים חדשים טובים ומעניינים לחיי, וזה מסב לי אושר גדול.

חושבת על ספר?

פעם איזה בן דוד כתב לי בפייסבוק "את כישרון מבוזבז, את חייבת להוציא ספר". לקחתי את זה ממש קשה, אבל אז חשבתי: רגע רגע, אם כמה אלפי אנשים קוראים אותי בקביעות לאורך שני  – זה בזבוז? יש הרבה כותבי טורים בעיתונים שלא מגיעים למספר הזה! החלטתי שאפילו אם הכתיבה הזאת תהיה שיא קריירת הכתיבה שלי – מבחינתי זה עדיין הישג שאני לא יכולה להתעלם ממנו.

ספר הוא אופציה שאני בהחלט שוקלת, אבל הוא אופציה אחת בין כמה אופציות. אני יוזמת הרבה דברים שקשורים לכתיבה, כמו ערב קריאה – "כותבים לפנים" בטוק האוס, הרצאות שלי על כתיבה חברתית ועוד… אני עם הפנים קדימה, לאו דווקא לספר, אבל אולי.

את כותבת בגוף ראשון על חייך ועל המשפחה שלך. איך אתם חיים עם החשיפה?

ארבעת ילדיי, בין גיל 9 וחצי ל-16 וחצי, ואני נפעמת כל פעם מחדש ומכירה להם טובה על זה שהם לא מגבילים אותי – לא מבקרים, לא כועסים, סומכים עליי שלא אחשוף יותר מדי. הקטנה דורשת לראות תמונות אם היא נמצאת בהן, אבל מעבר לזה אין הגבלות. אני מעריכה את זה, ואני חושבת שהם גם אוהבים את זה. הם מרגישים קצת מפורסמים… לפני כמה זמן במהלך טיול בנחל ערוגות, פנתה אלי מישהי ואמרה שהיא קוראת אותי. שאלתי איך היא זיהתה אותי, כי אני כמעט לא מעלה תמונות שלי, והיא אמרה – "לפי הילדים". סיפרתי להם, והם היו מרוצים.

בעלי ממש מושקע בכתיבה שלי. הוא רואה בזה כמעט פרויקט שלו. הוא שומר על הזמן שלי, משתף, משוויץ בטורים שלי, מייעץ, מפרגן, נותן פידבקים.

קרה שהצטערת פעם על פוסט שהעלית?

לא. היו פוסטים שבדיעבד חשבתי שהם פחות טובים, אבל החלטתי שזה בסדר שיש גם כאלה והשארתי אותם.

פעם הופעל עליי לחץ להוריד פוסט שכתבתי על מקרה ספציפי של הטרדה מינית של ילדה. התלבטתי מאוד ובסוף החלטתי שהפוסט הזה חשוב, שיש בו ערך חברתי רב, ושאין בו שום סימנים מזהים ורק הבודדים שהכירו את המקרה זיהו אותם. אותם אנשים מאוד לא אהבו את זה. זו הייתה התמודדות לא פשוטה.

בדיעבד ההחלטה להשאיר אותו הייתה כנראה נכונה כי אכן הוא עורר הרבה תגובות וזעזוע, ומי יודע, אולי אדוותיו השפיעו על מישהו אפילו אחד לטובה. זיהוי ושיימינג בכל מקרה לא היה.

מחשבות על כתיבה?

כתיבה היא כלי מדהים בחיים, כלי להתפתחות אישית, לעיבוד של החיים, למודעות, לתקשורת עם אנשים, וכמו בתחומי האמנות והעיצוב הפלסטי – יש מקום לכישרון, אבל יש אפשרות לרכוש מיומנות ולכן יש מקום לכולם. אני ממליצה לאנשים שנמצאים בתקופות משבר או בצמתים משמעותיים לכתוב. זה כלי טוב לעיבוד, והוא נגיש לכולם. אפשר לכתוב מתוך מניעים שונים, ולא כל דבר שנכתב חייב להפוך לספר. לא כל דבר צריך להתפרסם. הפרסום נותן לכתיבה ממד נוסף.

בואו לשמוע את אורי ניר-וינטר בכנס נקודת מפנה 5

עקבו אחר הפוסטים של אורי ניר-וינטר בפייסבוק

***

התמונה המהממת היא פרי עבודתה של הצלמת נטי לוי.

בתגובות – מוזמנים לשתף: מה הערך של הכתיבה בחיים שלכם?

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.