מחדדים את חוש הראייה

זהו התרגיל הראשון של אתגר נובמבר-דצמבר 2018 שלנו!

במסגרת האתגר הזה, מלבד המשימה שכל אחד מכם לקח על עצמו, ננסה לחזק את ההיבטים הפיזיים של הסיפורים שלנו, החושיים, לדבר על הדברים שאנחנו מרגישים מתוך תקווה שהם יגרמו גם לקוראים שלנו להרגיש (כדי לחבר אותם לסיפורים שלנו), וננסה ללמוד עוד על הדמויות שלנו.

וההיבט הפיזי הראשון שנדבר עליו הוא חוש הראייה.

אנחנו רוצים שהקוראים שלנו יראו את הדמויות שלנו. גם כי אז יהיה להם אכפת מהן יותר, וגם כי במובן הפשוט ביותר, אם יהיו לדמויות שלנו מאפיינים מובהקים שאפשר לראות – זה עוד משהו שיאפשר לקוראים שלנו להתמצא בסיפור. אם הם יודעים שגדעון גורר רגל מאז מלחמת לבנון הראשונה, ושלום כל הזמן מושך באף – זה משהו שעוזר להבדיל בין גדעון ושלום בהמשך הסיפור.

כמו שאתם רואים – אנחנו אמנם מדברים על ראייה, ועל דברים שרואים אותם, אבל לא אפיינתי את גדעון ושלום לא בצבע עיניים, לא בצבע שיער וגם לא בגובה או משקל. דיברתי על דברים שבולטים לעין, אבל לפחות אחד מהם מחזיק בתוכו סיפור שלם, ואתם יודעים מה, אולי גם השני.

אז זה מה שאני מזמינה אתכם לעשות בתרגיל שלנו היום. חשבו על מאפיין אחד של הדמות שלכם, מאפיין פיזי ברור מאוד, וכתבו פסקה שבה הדמות שלכם נמצאת והמאפיין הזה נוכח.

בדיווח כאן למטה ספרו איך היה ומה למדתם על הדמות שלכם.

בהצלחה!

2018-11-18T10:52:49+00:00Tags: |

29 Comments

  1. ענת 22.11.2018 , 8:52 השב

    לגיבורת הסיפור שלי תספורת קצרה עם בלורית קטנה , הליכה נמרצת , חיוך נעים והבעה רגועה אך ממוקדת. יש לה תנועה אופיינית של הסטת הבלורית מהפנים.

  2. ירון 22.11.2018 , 9:52 השב

    אז ככה: לקחתי נובלה שכבר התחלתי ויש בה כמה דמויות. אני כבר ראיתי אותם בדמיוני מאז שהתחלתי לכתוב אותם, כך שהיה לי מושג איך הם נראים (וגם איך מריחים ואיך מתנהגים וכדומה). עכשיו ישבתי והתחלתי לאפיין את הנראות של שלוש דמויות וגם מחוות גופניות שלהן. ההבדל הוא שהגדרתי את זה בכתב ולא רק ראיתי את זה במוח תוך כדי כתיבת הסיפור. מה שזה עשה לי בעיקר זה סדר. ראיתי שאני מדייק יותר את האפיון של הדמות ומקרב אותה אל האופי שלה ואל הסיפור האישי שלה. בנוסף, ראיתי שבמקומות מסויימים בסיפור שכתבתי עד כה, הדמות מתוארת באופן סותר להגדרה שעשיתי. מה שאומר שהאפיון של הדמות לא היה מדוייק כשכתבתי את הסיפור. למשל מישהו שתיארתי אותו עם שיער מתולתל, אבל למעשה כשחשבתי עכשיו לעומק הוא צריך להיות עם שיער חלק. התרגיל הזה יעזור לי לדייק קצת. זה גם אומר שצריך לבדוק שלא יהיו סתירות במהלך התגלגלות העלילה. שווה לכתוב את האפיונים בצד כמין מקרא שחוזרים אליו מידי פעם. כמו כן, שווה באופן אקטיבי לעשות בדיקה אחרי שכותבים ולעבור על כל האפיונים בתוך הסיפור – לראות שהם לא סותרים את האפיון שכתוב במקרא (אלא אם כן רוצים שזה יהיה שונה בגלל תהליך שהדמות עוברת, למשל מחוות גוף שמשתנה – אבל גם אז הבדיקה יעילה כי היא מאששת את השינוי שרוצים שהדמות תעבור).
    אני מניח שבשורה התחתונה – אפיון כזה באופן כתוב ושימוש נכון בו נותן יותר שליטה שלי בסיפור שאני כותב.
    תודה על התרגיל ועל הדירבון לחשוב עליו ולנתח מה הוא נותן לי להרגיש.

    • רחלי 22.11.2018 , 10:15 השב

      נשמע מעולה!
      תודה על השיתוף ותודה על הטיפים!

  3. שרה 22.11.2018 , 11:13 השב

    רחלי,
    היה מרתק. גיליתי שלעיתים אני מאפיינת דמות בראיה מאוד סובייקטיבית. וכדאי לי לקחת קצת מרחק לפני שאני אכן משרטטת את קווי הדמות. אלא אם כן, אני רוצה לאפיין אותה בצורה הנוכחית. השונה מן המציאות.
    נניח לכתוב, לקרוא בקול ולבדוק מה עושה עלי הקטע בעיניים זרות.
    תודה, משאיר מקום למחשבה ועבודה.

  4. Lili Maylat 22.11.2018 , 12:41 השב

    במהלך החודש האחרון, יצרתי דמויות והחייתי אותן לראשונה על הכתב. מאחר והאתגר הוא אינטנסיבי אני לא חוזרת אחורה, רק ממשיכה קדימה.
    בימים האחרונים ״נוצרו״ כמו מעצמן שתי דמויות שלא תכננתי את קיומן. דווקא לעצור היום ולפרט על המאפיינים הפיזיים שלהן והכוח שמייחד אותן, עזר לי לסדר תמונה ברורה יותר לעצמי, לגבי הקאסט שלי. מעניין שלפני כשבוע וחצי עשיתי משהו דומה עם הדמויות האחרות. תודה על התרגיל ושיהיה יום גשם גם של מילים לכולם/ן-:)

  5. חיים שרייבר 22.11.2018 , 13:35 השב

    אני העמקתי דוקא דמות משנית, שנמצאת בתפאורה של הספר, אבל זה לימד אותי על מה שקורה לדמות הראשית במפגש ביניהם

  6. תמר 22.11.2018 , 14:02 השב

    אם אני כרגע כותבת שירה. יש רעיון איך לעשות את התרגיל הזה?
    או לחזור לספר שנזנח ולעשות עליו את התרגיל

    • רחלי 22.11.2018 , 14:17 השב

      הכי כיף כשהעבודה והתרגילים מתמזגים, אבל זה ממש לא חובה.
      התרגילים לא חייבים להיות על התוכן של האתגר שלך.
      כתבי שירה לטובת המשימה שלקחת על עצמך, ועשי את התרגילים על סיפור אחר, או סתם כקטעים נפרדים, כתרגולים.

  7. שלי בנקל 22.11.2018 , 15:30 השב

    יאאא.. איזה כיף זה היה, כשהתחלתי את האתגר הגדרתי זמן כתיבה ולא רציתי להגדיר שהוא מחובר בהכרח לדמות או לסיפור שהתחלתי שיש בו כרגע יותר לא ידוע מידוע… והנה כשרק שמתי כוונה ביחס להנחיה שלך, האיפיון הפיזי נשלח ישירות אל הדמות שלי והתגלתה לי פיסת אינפורמציה חדשה בסיפור שלה שמתחברת למה שאני כבר יודעת עליה. יצאה פיסקה קצרה אך היא מספרת לי המון. תודה

  8. אורית.ו 22.11.2018 , 15:52 השב

    מלכתחילה בעיקר בגיבורה הראשית שלי, העיניים שלה הם המאפיין הכי חשוב. אז בביטחון ישבתי לבצע את המטלה ולכתוב על העיניים… אבל אז נזכרתי שאני כותבת בגוף ראשון, אז כל עוד היא לא עומדת מול המראה ומתפעלת מעצמה (דבר שממש לא יכול לאפיין אותה!) אני בבעיה. אז כתבתי דיאלוג בינה לבין עוד דמות על ההבעה של העיניים השחורות ומה הן מסמלות. היה מרגש!

  9. מירב לוי 22.11.2018 , 20:29 השב

    גיליתי שבניגוד לתרגילים באתגר הקודם (תוהה אם להשוות כל הזמן זה בריא או שזה כמו ילדים- אסור בתכלית. בינתיים זה ככה…) שאז הסיפור היה הרבה יותר יציב בראש ועניתי עליהם מיד ובקלות, הפעם הסיפור עדיין מאוד מעורפל ודווקא בשל כך התרגילים חשובים ויקרים מאוד, כי הם מלמדים אותי עליו. ישבתי רבות על המדוכה בתרגיל הזה, גם כי ענייני אפיון חיצוני הם לא הצד החזק שלי, ומה שהעליתי בחכתי הוא שהדבר הבולט חייב להיות קשור לאיזור הפנים, אולי לעיניים או למבט. וגם שיתכן שתהיה לדמות מגבלה פיזית כלשהי. עדיין לא בטוחה.

  10. הדסה סגול 22.11.2018 , 20:39 השב

    תגיל עוצמתי,
    תודה רבה!
    מרגישה שאני מכירה את הדמויות תוך כדי כתיבה, אני לא מציאה את הדמויות, הן רק נכתבות דרכי… והתרגיל הזה ממש המחיש לי את זה

  11. טל שרת 22.11.2018 , 21:00 השב

    בלי לחשוב היה לי ברור מה המאפיין והבנתי שאני חושבת על הגיבורה מהספר עליו אני עובדת.
    גם בטקסטים שאני כותבת באתגר שלי ,אני מזהה אותה בדמויות הראשיות.
    המעניין הוא שבסיפור עצמו שאני כותבת לא הצלחתי עדיין לכתוב על בן זוגה,
    ופה בתרגיל התיאור שלה הוא דרך ההתבוננות שלו עליה. ואפילו יש לו שם.

  12. שרה 22.11.2018 , 22:42 השב

    התרגיל גרם לי לחשוב המון על איך הדמויות שלי מתנהגות. היה לי קשה למצוא מאפיין, כולם נדחו על הסף. בסוף בחרתי אחד ושילבתי אותו בטקסט שמימילא עבדתי עליו. התרגיל דווקא חידד לי שהמאפיין שבחרתי דווקא לא מתאים לדמות. ושלח אותי למחשבות חדשות על הדמות המרכזית ומה כן יתאים לה בהמשך 🙂

  13. נטע שלם מנחם 23.11.2018 , 2:40 השב

    נהדר, התרגיל התניע את הסיפורון/תרגילון שהתחלתי לכתוב אתמול!
    הענקתי לדמות האישה הצעירה שכנראה תתפוס את תפקיד הדמות הראשית בסיפור, מחווה קטנטונת – ליקוק זעיר ולא מודע של השפה העליונה, תוך כדי שהיא שותה. ומשם הסיפור פתאום התחיל להכתב. בכלל לא התכוונתי. הוא מושך לכיוון של סיפור אהבה וזה בכלל לא מה שהתכוונתי. האמת, זו פעם ראשונה שאני חווה את הדבר הזה ששמעתי פעמים רבות מסופרים וכותבים – שהסיפור מתחיל לתפוס פיקוד ולכתוב את עצמו. זו חוויה מדהימה. אני מודה לך רחלי על התרגיל ועל האתגר. לילה טוב.

  14. נעמה 23.11.2018 , 8:52 השב

    האתגר הזמין אותי להשוות בין המראה של דמות בהווה לעומת דמותה בעבר . מה שהביא ליצירת מפגש בו חברה מהעבר לא מזהה אותה. הרעיון לשלב תנועת גוף או מראה ייחודי מאפיין חשוב. עדיין לא הצלחתי לדייק אותו. תודה על הטיפ החשוב

  15. אסתר 23.11.2018 , 10:06 השב

    מאחר ואני כותבת בעיקר שירה,
    התרגיל מאוד אתגר אותי, ואני שמחה שעמדתי בו 🙂
    שכן, כתבתי שיר שמתאר ילדה מעיניו של ילד בן גילה..
    השיר כל כך ארוך, מעין סיפור קצר
    שבסופו יש מוסר השכל..

    אשתף במשפט בהקשר לחוש הראייה:
    "ילדה עם צמה אדומה
    עיניים כחולות כים,
    אך, לא מצבע,
    מעיוורון.."

    • אסתר אזערי 23.11.2018 , 10:43 השב

      סליחה בטעות נשלח שוב
      ולא מצאתי דרך למחוק את התגובה

  16. אסתר אזערי 23.11.2018 , 10:41 השב

    מאחר ואני כותבת בעיקר שירה,
    התרגיל מאוד אתגר אותי, ואני שמחה שעמדתי בו 🙂
    שכן, כתבתי שיר שמתאר ילדה מעיניו של ילד בן גילה..
    השיר כל כך ארוך, מעין סיפור קצר
    שבסופו יש מוסר השכל..

    אשתף במשפט בהקשר לחוש הראייה:
    "ילדה עם צמה אדומה
    עיניים כחולות כים,
    אך, לא מצבע,
    מעיוורון.."

  17. שלומית אשר 23.11.2018 , 16:11 השב

    אחרי שאני מאפיינת דמויות (כותבת לפחות עשרה עמודים לפחות על כל דמות) אני מחפשת תמונה ברשת, או באיזה עיתון, שתתאים לי לדמויות שאני כותבת. המראה החיצוני חשוב לי מאוד, וכן סגנון הלבווש, כדי שיהיה אחיד לאורך כל הדמות. בחדר העבודה מעל השולחן, תמונות של הדמויות האלו תלויות, וזה מקל עלי להשאר צמודה לאותו אפיון של אותה דמות במהלך כל הספר. גם בתרגיל הזה נעזרתי בתמונות. תודה

  18. תמר 24.11.2018 , 22:47 השב

    טוב אז הגעתי למסקנה שהתחלת הסיפור שכתבתי פעם ממש תוקעת אותי. לא באלי לחזור לדמויות ההן כרגע. הן לא מקדמות אותי ואני לא רוצה לעשות עליהן את התרגיל. בסופו של דבר פשוט כתבתי קטע עם אפיון בולט לדמות. זה דווקא מעניין להתחיל לכתוב ככה ודרך האפיון לתת שם לדמות, לקלוט את המראה שלה, הגיל שלה, האופי שלה. כמו להתחיל להציג דמות בתאטרון עם איבר מוביל- זה זורק אותך למשהו מפתיע. אז תודה:)
    הכניס לי מחשבות על לשחרר את הסיפור הישן ואולי להתחיל אחד חדש…

  19. אורית ק. 26.11.2018 , 8:44 השב

    באתגר השנה אני עסוקה בשירה מדי יום, אז תודה על זה, מאתגר להכניס אפיון דמות/נושא לחוש הראיה. לגבי פרוזה שמתי לב שנתתי את האפיונים האלה לכל דמויות המשנה שלי, ודווקא לא לדמות הראשית. בשני הספרים. מעניין. תודה על זה.

  20. גלית 26.11.2018 , 9:06 השב

    מחזה מוזר, איש עם שיער לבן, שני ילדים צעירים וחמור לבן צועדים בשדה…

  21. ליאורה מקמל 26.11.2018 , 13:40 השב

    הדמות שלי היא בחור צעיר, חיוכו מתריס והוא מסתובב בדהב בסיני כשגיטרה תלוייה עליו ולגופו רק שרוואל לבן , המבליט את פלג גופו העליון השרירי והשחום. הוא צולע צליעה קלה בעקבות תאונה שעבר בגיל 9 שבה נקטעה רגלו. אז גם קיבל את הגיטרה הראשונה שלו. .

  22. צבי בינדר 26.11.2018 , 14:40 השב

    למנחם, אב שכול, (אחד מגיבורי סיפור ארוך שכתבתי, פיתחתי עכשיו בגלל התרגיל) כרס המתנפחת מעל לחגורת מכנסיו וחולצתו נשמטת החוצה מקו החגורה.
    יש רק דבר אחד שמנחם אוהב יותר מאשר לנשנש עם האצבעות, והוא: לנשנש עם האצבעות ולהתווכח תוך כדי לעיסה. ידיו שלוחות לכל צלחת או מגש, בשיטת החיסול הממוקד. הוא לא קופץ מצלחת לצלחת אחרת ולא מדלג ממגש למגש עמית כל עוד יש בראשון דבר מה להכניס לפה. קודם יסיים מנחם את תכולת האחת, עד תומה, ואז יתפנה לטפל בכלי הבא הניצב לפניו.

    ברוריה אשתו הלועסת את מנותיה בלעיסות דגיות חרישיות, מתאפקת מלהעיר לו על הרגלי האכילה שלו שמפקיעים אותו משלוותה. מנחם מעריך את התאפקותה, על כן, כשהם לבדם, אוכלים או סועדים, משתדל מנחם לא לנשנש, לא לחסל ממוקדות, לא להנגיש את המאכלים בעזרת האצבעות החשופות וחפות מכלי אכילה, לא לדבר תוך כדי לעיסה.

    ברוריה מסיימת לפניו את הארוחה, תמיד לפניו. הוא מחכה בסבלנות עד שהיא יוצאת את המטבח, ומסתער על שאריות הקרב.

    ***

    מה זה הוסיף לדמות? הצגת מנחם כאדם שאינו שומר על בריאותו, מתוך גישה של החיים בין כה וכה מאכזבים (בגלל השכול) אז חבל להשקיע במלחמת הבריאות היומיומית. מצד שני, הצגתו כאיש המתחשב באשתו בהתחשבות מתמשכת שגם היא (כמו מלחמת הבריאות) יומיומית ובלתי נגמרת.

  23. דבי ינקו-חדד 27.11.2018 , 10:14 השב

    בספר שלי היילי בת ה15 היא נערה שמנמנה, כי כמה כבר לשמוע על גיבורות רזות כמו מקל ונמוכות, יש עוד סוגי אנשים בעולם
    בקטע לקראת סוף הספר הגיבורה נמצאת במתח בגלל אירועים אחרונים ומחליטה בניגוד להרגלה לפרוק את המתח בחדר כושר בכבידה נמוכה (היא בתחנת חלל). זה הקטע: She got up and went looking for her seldom used exercise clothes. Maybe something good would come out of this, her mother was always bugging her about getting more exercise. Not surprisingly she found them close to the bottom of the pile in her closet. The auto fold stamp was from months ago. She shrugged into them. The friction resistant fabric was pleasant to the touch and the stretch material adjusted itself to her form, too close for comfort. Tugging on the area around her stomach she tried to loosen it up a bit. She didn't bother looking in the mirror, she knew it looked bad, hugging her butt and emphasizing every fold of fat, but right now she just didn't give a Damm. At least she could thank god for black. She wished they would invent fitness clothes that made you invisible, or at least slimmer. Sighing she pulled her sneakers out of the airing compartment. Sometimes she dreamt about running. In her dreams she could run for hours, without her weight or shortness of breath dragging her to a stop.

  24. קותי 27.11.2018 , 11:34 השב

    הגיבור המשנה שלי חי בשוליים של החברה לפחות בשלב זה של הסיפור , מעט קלישאתי אבל מתאר במעט חיצוניות המתלבשת בתוך הפנימי, קטע קצר להמחשה
    " מסעוד היה מהלך ברחוב, עיניו כבושות בקרקע, מחשבותיו נודדות, איבריו מדולדלים, גופו הרזה מתנודד אילך ואילך לעבר הסמטה הפונה ביתו, עיניו שקועות בחוריהן, ידיו תחובים בכיסי חליפתו המהוהה. מתי כבר יגיע הביתה ויסיר מעליו את זוהמת השוק וצחנת הימים הממושכים ללא תכלית. "

  25. איילת 29.11.2018 , 8:44 השב

    אני כותבת קצר ממוקד וחותך
    נאלצתי לעמוד בתוך דמות ולחוש דרך עיניה
    את מה שעבר בגופה
    העביר בי תחושות של חמלה וזעם בעירבוביה

  26. רויטל סרוסי 29.11.2018 , 17:35 השב

    התרגיל הזה אתגר אותי כי פתאום הבהתי שאפיינתי פיזית את רוב הדמויות, חוץ מהדמויות הראשיות. אז התחלתי להוסיף להן שיער ועיניים ואפילו גומה 🙂

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.