חנוכה שמח!
זהו התרגיל הרביעי של אתגר נובמבר-דצמבר 2018 שלנו!
אם עדיין לא עשיתם את תרגילים 1, 2 או 3 – לא מאוחר מדי! לחצו כאן כדי להגיע אליהם: תרגיל 1, תרגיל 2, תרגיל 3.
חנוכה הוא חג מאתגר. במיוחד לשומרי מסורת, ועוד יותר מכך – לאלה שאוהבים מאכלים כמו סופגניות ולביבות בפרט, ומאכלים שמכילים שמן בכלל, ומי לא אוהב סופגניות ולביבות ומאכלים שמכילים שמן בכלל?…
לכן כל כך מתאים, דווקא היום, לדבר על חוש הטעם 😊
חשבו מהו המאכל שהדמות שלכם לא מסוגלת לסרב לו. הדבר האחד ויחיד שאם יונח בפניה היא לא תוכל לסרב לו, ולא משנה מה משמעות הדבר.
תרגיל חלופי: מה המאכל שאם הדמות שלכם תאכל אותו – יקרה לה משהו רע? (אפשר ללכת לכיוון של אלרגיה לדברים ידועים כמו חלב או בוטנים ולתאר דרמת בית חולים, ואפשר להיות יצירתיים יותר…)
כמו תמיד – אל תענו על השאלה בתשובה, אלא בסיפור.
כמו תמיד – שובו לכאן וספרו בתגובות איך היה.
נקודת בונוס למי שמעלה אחרי התשובה שלו מתכון מדהים ממש לסופגניות או ללביבות.
בהונגריה כמו בהונגריה יהודים צועדים על קיבתם. מכל שארית מייצרים מטעמים. עדיף בשרי חריף עם טעם של עוד. הבו לנו שום ונעשה ממנו ממרח/ריבה/ממתק/תבלין/תרופה. מסיפורי המטבח עם סבתא אפשר לייצר מערכון/ספר בישולים/סיפורי אושוויץ בנוהל.
לאטקס של סבתא רבקה זצל :
על כל תפוח אדמה מגורד להוסיף תפוח אדמה מבושל . מלח פלפל וביצה על כל שני תפוחי אדמה. מחבת עם מעט שמן על אש קטנה. ליצור קובבות פחוסות לסגור עם מכסה ולהפוך אחרי עשר דקות. אזהרת מסע: ממכר בטירוף
לא משנה מה עובר על הדמות שלי, גלידה בטעם שמפניה אפרסק תמיד תשמח אותה.
אצלי זה די קל, כי יש הרבה מאכלים שמלווים את הדמויות. אחד מהם כשהוא מתאר את המשפחה שלו (7 אחים) והוא ואחותו באמצע כמו מילוי הבשר של פסטלת ץפוחי האדמה שהוא אוהב (וגם אני). אם מישהו רוצה מתכון, בשמחה!
וואו , כשהתחלתי לכתוב סיפורים קצרים, סיפורי ילדות על שיכון עולים , ומשפחתי המעורבת מבלי לשים לב , השתרבב לסיפוריי כל פעם מאכל עדה זו או אחרת, עד שאחד הקוראים בפייס האיר את עיני לכך.
הגיבורה שלי רבקה , בת העדה המרוקאית מבשלת הרבה, אך לא עומדת בפיתוי של עוגת השמרים מפרג של גברתת הופמן שכנתה.
וכדי להשאיר טעם של מטעמיה – לא מתכון אבל תיאור הכנת הברקוקוש " רבקה פותתת גרגרי סולת באצבעותיה ומרטיבה אותם במעט מים קרים שממתינים לה בקערה . הגבישים הגדולים מתפוררים רצוא ושוב בכף היד במיומנות שרכשה משכבר הימים. הפתיתים צריכים להיות גדולים יותר מקוסקוס רגיל אך לא ענקיים מדי . חופנת בידה עוד קמצוץ סולת ומאחדת אותו עם חבריו המפותתים בידיה . היום תענית אסתר, מחר יזכו ילדי אחיותיה לטעום מברקוקש הסמיך מרובך בחמאה וחלב." בתאבון