כעורכת, אני מקבלת פניות רבות לעבודות שונות של עריכה. ביניהן ספרי פרוזה, עיון, תרגום, ועוד ועוד. אחד הדברים שמאפיינים הצעות עבודה הן הלו"ז שמתלווה אליהן.

לו"ז זה דבר חשוב

צריך להגיד את זה באופן הברור ביותר. כאשר פונה אליי הוצאה לאור עם ספר מוכן לעבודה של תרגום, עריכת לשון או הגהה – יש להם מועד מוסכם להוצאת הספר, והספר חייב לצאת לאור במועד. וזה גם אפשרי. עבודה של תרגום או עריכת לשון או הגהה – היא עבודה שיש לה גבולות ברורים שאפשר בהחלט לעמוד בהם. ואם אי אפשר – מעבירים את העבודה למישהו אחר שפנוי ויכול לעשות אותה.

בספר פרוזה לעומת זאת, ובעריכת ספרות – הסיפור שונה לגמרי.

למה בפרוזה קשה לעמוד בלוחות זמנים?

ובכן, ראשית, מה שאני עומדת לכתוב כאן, נכון לא רק לספרי פרוזה אלא גם לספרי עיון במידה מסוימת, ובאופן כללי לספרות מקור. כלומר – כאשר מגיעים סופרים שהעורכת היא האדם המקצועי הראשון שרואה את מה שהם כתבו.

מה שקורה כשמגיעים לראשונה לאיש מקצוע – הוא שהוא ימצא את נקודות העיוורון שלכם. הוא יראה את הכשלים שאתם לא ראיתם. זה לא מפני שהוא יותר חכם או יותר מוכשר. זה מפני שאין לנו את האפשרות לראות את הכשלים האלה. ממש כמו שאנחנו לא יכולים לראות לכלוך על הפנים שלנו. יש דברים שרק עין חיצונית יכולה לראות. ויש דברים שרק עין חיצונית-מקצועית תראה, ככה שהאימא והאח והדודה, ואפילו החברה שקוראת ה-מ-ו-ן – לא יוכלו לציין לפניכם.

ואז ייתכן בהחלט שאיש המקצוע, במקרה הזה העורכת (כן, אני מחליפה כאן חופשי בין זכר לנקבה, זה הפתרון הכי אלגנטי שהצלחתי למצוא…), תעמוד בלו"ז שקבעתם לה, אבל התוצר יהיה מלווה בהרבה הערות קטנות שתפתרו צ'יק צ'ק, וכמה הערות גדולות שידרשו מכם להפוך את הספר, וגרוע מכך: לחשוב. לנסות להבין מה אתם רוצים לעשות עכשיו ואיך ממשיכים מכאן, והפתרון לזה כבר ייקח הרבה הרבה יותר זמן.

אז מה את מציעה?

או, שאלה מצוינת. והיא קשורה בכמה דברים שחשוב מאוד להבין:

להוציא ספר לאור זה תהליך קשה ומורכב.

ככל שהספר שלכם פחות בשל – ככה התהליך יהיה ארוך יותר. הגישו לעורך ספר שלם ככל האפשר.

אתם רוצים למצות את התהליך הזה. כלומר, אתם רוצים להפיק את הספר הכי טוב שאתם יכולים, וחשוב להבין שזה כרוך בעבודה רבה מאוד, עבודה שתיראה לכם אין סופית ולפרקים אף מורטת עצבים, אבל חייבים לעשות אותה. למה? כי ברגע שהספר יודפס – כבר אין אפשרות לתקן אותו, ואין דבר יותר מבאס מלמצוא טעויות בספר שכבר נמצא על המדפים.

זה אולי הדבר שהכי חשוב להבין: העורך יכול לעשות בשבילכם את העבודה ממש ממש מהר. אבל גם לכם יש עבודה לעשות. והנטייה של לקוחות היא בדרך כלל לא לעשות אותה…

ולסיכום, כמו שאימא שלי אמרה לי כשסיפרתי לה על ה-to do list שהכנתי לי לחופשת לידה – קחו את הלו"ז שלכם להוצאת הספר תוך שלושה חודשים, ותזרקו אותו לפח. זה לא יעבוד. החליפו אותו בהחלטה לעבוד על הספר שלכם בדיוק כמה שצריך ולהוציא אותו לאור במצב הטוב ביותר שאתם יכולים להגיע אליו.

**

מוזמנים לשתף בסאגות ההוצאה לאור שעברתם 😊

ובהצלחה עם הספר!