• איך כותבים סצנה?

תעזבו כבר את הכלב!

איך כותבים סצנה טובה?

זוכרים שבתרגיל הקודם, אתה יכול להיות יותר ספציפי?, לימדתי אתכם לחפש את המקומות שבהם גלשנו למין אמירה כללית, ולהוסיף להם פרטים ייחודיים? אז מה שקורה בדרך כלל כשעושים את זה הוא שהטקסט מתארך. זה בסדר במקרים מסוימים, אבל חשוב להבין שלא כל פרט באשר הוא הוא טוב.

פירוט הוא מצוין כשהוא הופך משהו כללי למשהו ייחודי, חד פעמי.

הוא רע כשהוא מעמיס על הכתיבה שלנו.

מתי הוא מעמיס?

ובכן,

לכותבים בראשית דרכם יש נטייה לספר לנו את כל מה שקרה. אני מתכוונת ממש לה-כ-ו-ל. כלומר: איש חזר הביתה בערב ולמחרת בבוקר הוא יצא לפגישה? נהדר. אבל מה קרה בין לבין? סביר להניח שהוא אכל ארוחת ערב, שטף כלים, אולי סידר קצת את הבית, הוציא את הכלב לטיול, התקלח, ראה טלוויזיה או זפזפ, נרדם, ולמחרת בבוקר – התעורר מהשעון המעורר, העביר אותו לנודניק, נתן לו לצלצל עוד כמה פעמים, לבסוף התעורר, שטף פנים, צחצח שיניים, התגלח, התלבש, שוב הוציא את הכלב לטיול, אכל ארוחת בוקר, הכין לו סנדביץ', נכנס לאוטו, הניע אותו ונסע לפגישה. ובדרך יכול להיות שהוא גם נכנס לתחנת הדלק.

כל הפרטים האלה, כותבים יקרים, לא מעניינים. בכלל. אם כתבתם אותם ואתם מבינים כמה הם גנריים וחושבים בעקבות התרגיל הקודם שהם חייבים להיות ייחודיים – ובכן: לא. הם חייבים להימחק. אין בהם שום חידוש.

העניין הוא כזה: כתב היד שלכם מחולק לסצנות. אם לא – הוא צריך להיות מחולק לסצנות. כלומר – אם משך הסיפור הוא שלושה חודשים וכתבתם כל רגע ורגע משלושת החודשים האלו – זה רע. שבו וחשבו מה האירועים החשובים והמשמעותיים וספרו רק אותם. כל אירוע הוא סצנה. לכל סצנה נכנסים הכי מאוחר שאפשר ויוצאים ממנה הכי מוקדם שאפשר. זה כלל חשוב, אני כותבת אותו שוב: לכל סצנה נכנסים הכי מאוחר שאפשר ויוצאים ממנה הכי מוקדם שאפשר.

לפעמים זה קורה לנו רק בעריכה. בטיוטה השנייה. זה בסדר לכתוב הרבה דברים מסביב בשלב שבו אנחנו מניחים את הסיפור שלנו על הנייר, אבל בסוף נצטרך למחוק אותם, כדי שהקורא לא יגיד לעצמו: "טוב, טיול עם הכלב אני מכיר כבר, ובאמת הגיע הזמן שאוציא את הכלב שלי…" ויסגור את הספר ולא יפתח אותו שוב לעולם. סתם כי מרוב פרטים לא מעניינים הוא לא שם לב שיש שם גם כמה דברים ממש כן מעניינים שבשבילם שווה להמשיך לקרוא.

וזה התרגיל הפעם: חפשו קטע שמתחיל מוקדם מדי או נגמר מאוחר מדי, ומחקו ממנו כמה שאפשר. העלו את התוצאה לכאן. לאחר מכן עברו על כל הכתב היד שלכם, סצנה אחרי סצנה ובדקו מה אפשר למחוק.

בהצלחה!

זה תרגיל 7 באתגר מרץ 2018. לא מאוחר מדי לעשות את תרגיל 1, תרגיל 2, תרגיל 3, תרגיל 4, תרגיל 5 ותרגיל 6.

אנחנו בשבוע האחרון! אל תתייאשו לי עכשיו, טוב?

2018-03-24T20:34:43+00:00

8 Comments

  1. אורית 26.03.2018 , 9:01 השב

    תודה רחלי, התרגיל הזה טוב לי לשירים שאני כותבת. שמתי לב שההערות שקיבלתי על השירים שלי )מאנשי מקצוע) הם מחיקת שורות. לצמצם. לעומת זאת על הטיוטה של הרומן שלי, אמרה לי סופרת שקראה אותו, שהכתיבה שלי רזה ומדוייקת, היא סימנה לי איפה להרחיב ולא מחקה שורות. זה מוזר, כי דווקא בדיבור אני מפרטת מדי, תמיד מזכירה לעצמי לשתוק/ לצמצם.. תודה, אתרגל על השירים שלי

  2. קותי גוטמן 26.03.2018 , 9:07 השב

    את הקטע הבא ערכתי מחדש אמש.

    רחמיה של זוגתי נכמרו עליהן, ולאחר שסעדנו בפיצרייה, בקניון הובילה אותן לחדרנו במלון, התא הקטן הפך בין רגע למספרה מאולתרת, סלון תסרוקות, ואני עומד משתאה, איפה אשים עצמי? אומנם אפשר להסתובב כמה שעות בבר, אבל איפה נישן? כולנו, זוג עם שני ילדים שמארחים על הספה בחדר עוד שתיים. איכשהו עברנו את הלילה, אבל הפדיחה האמתית הייתה בבוקר כשהאישה שאתי הגניבה מחדר האוכל כמה יוגורטים ודברי מאפה עבור אורלי ושירלי. היא עוד ניסתה לאלץ אותנו גם לעשות כמוה.
    "עד כאן, יש גבול לכמה אני יכול לרדת נמוך" אמרתי.

    ועכשיו לקטע המתוקן

    רחמיה של זוגתי נכמרו עליהן, ולאחר שהשבענו רעבוננו ורעבונן בקניון, הובילה אותן לחדרנו במלון, התא הקטן הפך בין רגע למספרה מאולתרת, סלון תסרוקות.
    איפה נישן? כולנו, זוג עם שני ילדים שמארחים על הספה בחדר עוד שתיים. איכשהו עברנו את הלילה, אבל הפדיחה האמתית הייתה בבוקר כשהאישה שאתי הגניבה מחדר האוכל כמה יוגורטים ודברי מאפה עבור אורלי ושירלי. היא עוד ניסתה לאלץ אותנו גם לעשות כמוה.
    "עד כאן, יש גבול לכמה אני יכול לרדת נמוך" אמרתי.
    "נמוך? זו מצווה ! זוג יתומות, עזובות. מי ידאג להן?" ענתה.

  3. לילי 26.03.2018 , 9:53 השב

    לפני כמה ימים קראתי את חלקו הראשון של הספר שסיימתי לשכתב כדי לראות אם הוא עדיין טוב בעיניי.
    הייתה פסקה אחת שהתלבטתי לגביה אבל לבסוף עזבתי ואמרתי שאבדוק שוב בעתיד.
    אז הנה העתיד כבר כאן ותודה על התרגיל.
    קטע מקורי:
    "מה פתאום ונציה? מה לו ולוונציה? בטח על הנילוס כתב", מֵנַש הוסיף תנועת יד מבטלת ואבא התעצבן. אחרי חילופין שלא הביאו לשום הסכמה שלח אבא לקרוא לשוּקוּר, שכולם כבר ידעו שיודע כל היה. הוא בלע בשקיקה כל פיסת מידע והיה מתייק את מה שלמד ושולף אותו ברגע הנכון מאנציקלופדיית מוחו. בנוסף לאהבתו את ההיסטוריה של הארמונות ברובע כַּארְךְ, הוא אהב את השירה והקולנוע והתעניין בחייהם ופועלם של הזמרים ושחקני הקולנוע.
    קטע משוכתב, בלי התיאורים "המייבשים":
    "מה פתאום ונציה? מה לו ולוונציה? בטח על הנילוס כתב", מֵנַש הוסיף תנועת יד מבטלת ואבא התעצבן. אחרי חילופין שלא הביאו לשום הסכמה שלח אבא לקרוא לשוּקוּר. סוּד בּוֹרוֹ היה למוסכמה בקהילה.
    מעניין, שגם עם כתיבתי הרזה (דברי חבר לעט) ועוד אחרי עריכה, אני מוצאת כאלה. זה אומר ששוב אקרא את הטקסט השבוע-:)

    • מירב לוי 26.03.2018 , 22:56 השב

      "סוד בורו" זה כזה יפה 🙂

  4. סימה 26.03.2018 , 12:33 השב

    תודה ונשמע מעולה!!!

  5. עמי פומרנץ 26.03.2018 , 12:36 השב

    זה המקור:
    כשקמתי שלחתי מיד את ידי אל הנייד לבדוק אם תומר התקשר או השאיר הודעה בווטסאפ. ליבי עלה על גדותיו כשראיתי את הצלמית של האפליקציה מסמנת לי שיש הודעה. זו היתה איזו תמונה של משחק-מילים פסאודו-משעשע שאיזה מכר של פעם שלח באחת מקבוצות הווטסאפ הבלתי-חשובות של קבוצת חברים שהייתי מסתובב איתם בעבר. אחת כזו שהייתי צריך לעזוב מזמן או לפחות להשתיק.

    ולאחר שכתוב:
    כשקמתי שלחתי מיד את ידי אל הנייד לבדוק אם תומר התקשר או השאיר הודעה. ליבי עלה על גדותיו כשראיתי את צלמית הווטסאפ מסמנת לי שיש הודעה, אולם זו היתה סתם איזו הודעה אוילית מקבוצה סתמית.

  6. מירב לוי 26.03.2018 , 23:05 השב

    כמו שכתבתי בפעם הקודמת- הבעיה שלי היא הבעיה ההפוכה- גם כשיש מקום להרחיב אני נוטה לצמצם (בתרגיל הקודם המשכתי להתייגע, בראש, הרבה מעבר לביצוע התרגיל עצמו). עכשיו אני בתקופה שכתב היד צריך "לישון" (בתרגילים הקודמים פתחתי את הקובץ וניגשתי למקומות ספציפיים שזכרתי מראש…) אבל כשאתחיל לערוך אבצע גם את התרגיל הזה, כמו הנהדרים שלפניו.

  7. צבי בינדר 29.03.2018 , 22:25 השב

    הקטע המקורי: צבי כעס ורתח על גילה על ששוב העלתה את הנושא. הוא הוציא לעצמו כוס מהארון העליון. כוס אחת הפעם. לא שאל אותה אם היא רוצה גם קפה או תה. העמיד מים בקומקום. קצת מים. אם גילה תרצה לעשות לעצמה שתייה חמה היא תצטרך למלא לה מים אחרים. כשסיים לקחת סוכר החזיר את צנצנת הסוכר למקרר. מוחק עקבות. מטשטש. מפריד בינו לבינה. למה היא שוב העלתה את הנושא, כעס. למה. גילה שתקה. צבי לקח את כוס התה ויצא עמו אל הסלון. לא לוקח צלחת להניח מתחת לכוס. גילה תמיד מתרגזת כשהוא שוכח לקחת צלחת. הכוס משאירה חותם עגלגל וכעור על המפה.
    ***
    הקטע המשוכתב: צבי יצא מהמטבח ובידו כוס תה. גילה שוב העלתה את הנושא למרות שהוא מתנגד לדבר עליו. אפילו לא שאל את גילה אם היא גם רוצה לשתות משהו. בסלון נזכר ששכח לקחת צלחת להניח מתחת לכוס. גילה תהיה בטוחה שבכוונה לא לקח. שתהיה בטוחה. כבר לא אכפת לו.

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.