לפני מיליון שנה, כשהייתי בבית הספר היסודי בערך, היו ביישוב שלי משהו כמו חמישים משפחות, רובן סטנדרטיות למדי (ככל שאפשר לסווג אנשים, אבל רגע, תיכף תבינו) ואיש אחד שלא היה סטנדרטי לפי שום מדד שהוא. הוא היה מבוגר, אבל הרבה פעמים הסתובב איתנו, הילדים. הוא לא היה איש מפחיד או מאיים, הוא לא הציע ממתקים ולא עשה דברים מט [...]
יצא לי לחשוב אתמול על דמויות. על מה הופך דמות לכזאת שנצרבת בדעתנו. לישות או מהות שאנחנו לא יכולים לשכוח. שמלווה אותנו עוד ימים רבים, ולפעמים גם שבועות, חודשים ושנים אחרי שסיימנו לקרוא את הספר. ניסיתי להיזכר בדמויות שאני אהבתי, דמויות שנגעו לליבי, ונזכרתי בהאנה. האנה היא הילדה הקטנה ביותר במשפחת לי, שעומדת במרכזו [...]
בספרה הראשון של גלית דיסטל אטבריאן, ואם היו אומרים לך, בעמוד 15, אנחנו מוצאים את הטקסט הזה: כל ההיריון הזה התרפקתי על היום הזה וידעתי בדיוק הכול, אפילו איך הילד הזה יראה כשיהיה גדול. הוא יהיה כמו החיילים היפים האלה, בפרסומות לגבינה לבנה, עם חולצה לבנה עם דסקית מבצבצת ותספורת קצוצה. גבוה כזה, יותר גבוה ממני, מחבק [...]
שלושים פרשות. שלושים פרשות בדיוק עברו מאז שהחליט אלוהים לברוא עולם. למה זה חשוב? כי יש איזה חוט מאוד ברור שמחבר בין מה שקרה שם, ובין מה שאומרים לנו כאן. בפרשת בראשית נברא העולם. נקבעו התנאים הפיזיים שבהם העולם מתקיים: אדמה ושמיים; ים ויבשה; עשב, ירק, פירות; שרצים, עופות וחיות, דגים, רמשים ובהמות; והאדם. כמובן, ה [...]
יום הארי פוטר הבין-לאומי הוא מסורת חדשה יחסית, והוא מצוין ב-2 במאי, בעיקר ברשת. למה ב-2 במאי? 2 במאי הוא היום שבו הסתיים הקרב על הוגוורטס. זה היה קרב קשה ועקוב מדם, שבו ניצחו הטובים את הרעים, והובס לורד וולדמורט, שנחשב למכשף הרשע והגדול בכל הזמנים, אבל במחיר אובדנן של דמויות רבות. עם וולדמורט מתו בלטריקס לסטריינג [...]
זהו קובץ תרגילי הכתיבה שפורסמו בקבוצה אתגר 30 יום של כתיבה בפייסבוק לרגל פרוץ מהומות הקורונה. אין נושא שמאגד את התרגילים האלה, כמו שהיה באתגרים אחרים. הרעיון היה לשבור מחסומי כתיבה, לעורר למחשבה, להעלות אנרגיות, ולהתעודד במה שאנחנו הכי אוהבים. רבים כתבו לי בפרטי כמה הם שמחים בתרגילים, שהם לא מספיקים להגיע אליהם, [...]
קורונה בעולם, וכולנו בבית. הורים וילדים. לא בחרנו בזה, אבל זה מה יש, ובתוך המצב הזה שלא התכוונו אליו, נוצרים אצלנו כל מיני מנהגים ומסורות שסופם מי ישורנו, ואחד מהם הוא צפייה משותפת בפרק מסדרה. בחרנו סדרה שיש בה הרבה עונות והרבה פרקים בכל עונה, שמתכתבת עם סרטים שכבר ראינו, ואנחנו מקפידים להתאסף מדי יום ולראות יחד [...]
זה קרה חודש לפני החתונה שלנו בערך. אני לא בטוחה, זה היה מזמן. ישבנו בבית הוריו של האיש שלי, בחדר שהוא חלק עם אחיו. ישבנו על הרצפה, שנינו, ורבנו. כשאני מנסה להיזכר עכשיו על מה הייתה המריבה – יש כמה מועמדים רציניים, אבל מה באמת היה שם – אני לא זוכרת. מה שאני כן זוכרת זה את כאב הגב המטורף שהיה לי. כאב גב בלתי נסבל. [...]
בשבת הקרובה, כשנקרא את פרשת שמיני, נשמע, לא בפעם הראשונה, על המשכן. קל לשכוח, כי זה עתה עברנו את פסח ובפסח עברנו לדברים אחרים לגמרי; אבל גם קל להיזכר, וזו הפרשה החמישית שבה אנחנו מתעסקים במשכן ובעבודת המשכן. בשתי הפרשות האחרונות של ספר שמות – בנינו את המשכן, ובשתי הפרשות הקודמות – ויקרא וצו – למדנו על עבודת המשכן [...]
בפרשת ויקרא, זו שקראנו בשבוע שעבר, כל אחד לבד בבית מטעמי קורונה, למדנו מה החיובים של בני ישראל ביחס למשכן ולהקרבת הקורבנות. בפרשה שלנו אנחנו לומדים מה החיובים של אהרון ובניו. אהרון ובניו, שעשויים להיראות מורמים מעם, הם למעשה משרתי העם. יש פירוט מאוד מדויק ומדוקדק לעבודה שהם צריכים לעשות, ואסור להם לסטות ממנה. פרש [...]
