חנוכה הוא אחד החגים החביבים עליי. קשה לי לשים את האצבע על הגורם המדויק לכך. אם זו החנוכייה שאני ממש אוהבת, או הסופגניות והלביבות, או החופש מבית הספר (ככה זה, אהבות מעין אלה מתגבשות בשלב מוקדם בחיים ולא תמיד מהטעמים הכי עמוקים), או העובדה שיום ההולדת שלי חל ממש כמה ימים אחרי ותמיד זכיתי לפינוקים מיוחדים (טעמים לא עמוקים, כזכור). ומעניין ש [...]
יצא לי לחשוב אתמול על דמויות. על מה הופך דמות לכזאת שנצרבת בדעתנו. לישות או מהות שאנחנו לא יכולים לשכוח. שמלווה אותנו עוד ימים רבים, ולפעמים גם שבועות, חודשים ושנים אחרי שסיימנו לקרוא את הספר. ניסיתי להיזכר בדמויות שאני אהבתי, דמויות שנגעו לליבי, ונזכרתי בהאנה. האנה היא הילדה הקטנה ביותר במשפחת לי, שעומדת במרכזו של הספר כל מה שלא סיפרתי. [...]
בספרה הראשון של גלית דיסטל אטבריאן, ואם היו אומרים לך, בעמוד 15, אנחנו מוצאים את הטקסט הזה: כל ההיריון הזה התרפקתי על היום הזה וידעתי בדיוק הכול, אפילו איך הילד הזה יראה כשיהיה גדול. הוא יהיה כמו החיילים היפים האלה, בפרסומות לגבינה לבנה, עם חולצה לבנה עם דסקית מבצבצת ותספורת קצוצה. גבוה כזה, יותר גבוה ממני, מחבק אותי ברישול כי בגיל הזה שו [...]
שלושים פרשות. שלושים פרשות בדיוק עברו מאז שהחליט אלוהים לברוא עולם. למה זה חשוב? כי יש איזה חוט מאוד ברור שמחבר בין מה שקרה שם, ובין מה שאומרים לנו כאן. בפרשת בראשית נברא העולם. נקבעו התנאים הפיזיים שבהם העולם מתקיים: אדמה ושמיים; ים ויבשה; עשב, ירק, פירות; שרצים, עופות וחיות, דגים, רמשים ובהמות; והאדם. כמובן, האדם. מה לא הזכרתי? נכון, א [...]
קורונה בעולם, וכולנו בבית. הורים וילדים. לא בחרנו בזה, אבל זה מה יש, ובתוך המצב הזה שלא התכוונו אליו, נוצרים אצלנו כל מיני מנהגים ומסורות שסופם מי ישורנו, ואחד מהם הוא צפייה משותפת בפרק מסדרה. בחרנו סדרה שיש בה הרבה עונות והרבה פרקים בכל עונה, שמתכתבת עם סרטים שכבר ראינו, ואנחנו מקפידים להתאסף מדי יום ולראות יחד פרק אחד. (לסקרנים – סוכני [...]
בשבת הקרובה, כשנקרא את פרשת שמיני, נשמע, לא בפעם הראשונה, על המשכן. קל לשכוח, כי זה עתה עברנו את פסח ובפסח עברנו לדברים אחרים לגמרי; אבל גם קל להיזכר, וזו הפרשה החמישית שבה אנחנו מתעסקים במשכן ובעבודת המשכן. בשתי הפרשות האחרונות של ספר שמות – בנינו את המשכן, ובשתי הפרשות הקודמות – ויקרא וצו – למדנו על עבודת המשכן, מצד בני ישראל ומצד הכהני [...]
אני מודה שניגשתי אל ספר ויקרא בחשש מסוים. לספר ויקרא יש כושר הרתעה שאנחנו מתוודעים אליו בשלב מוקדם מאוד בחיינו. בשנות הגן נדמה לי שבסך הכול חוסכים מאתנו חלק נכבד ממנו. גם כשהיינו בגן הייתה פרשת שבוע כמובן, זה לא נוהג חדש, אבל אני לא זוכרת שהגננת דיברה איתנו על קורבנות... בכל מקרה, איפה שהוא ביסודי – זה בלתי נמנע. ספר ויקרא ממוקם במקום טוב [...]
אני בטוחה שכבר שמעתם בעבר על מסע הגיבור. ובכל זאת, נראה לי ששווה להסביר שוב במה מדובר. העניין הוא כזה: בסופו של דבר, מאגר הסיפורים בעולם הוא לא לגמרי אינסופי. ואם אנחנו מנסים להסתכל על סוגים של סיפורים, יש מי שמדברים על שישה סוגים, יש על שבעה, ויש על שלושה-עשר, אבל זהו. ואחד מסוגי הסיפורים שכל מי שמחלק סיפורים לסוגים מכיר, הוא מסע הגיבור [...]
כשהייתי ילדה תמה וקטנה, מדי פעם הייתי הולכת עם ההורים שלי לבקר חברים שהיו להם ילדים שהיו פחות או יותר בגילי. ההורים שלי לא עודדו אותנו "להיתלות" עליהם במפגשים האלה, ודי מהר היינו מגיעים לחדר המשחקים. חדר המשחקים של מישהו אחר הוא כידוע עולם חדש מופלא; והמשחק שהכי-הכי עורר את התרגשותי ואת קנאתי באותם ימים היה המגנט הזה שאם אתם עתיקים כמוני [...]
