7 באוקטובר 1952 היה היום שבו רשמו ג'וזף וודלנד וברנרד סילבר את הפטנט הראשון על ברקוד. לקרוא לזה יום הולדת זה כמו לחגוג ימי הולדת של בנים ביום ברית המילה שלהם, אבל בואו נגיד שאם אנחנו יודעים להגיד מתי בדיוק נולדו בני אדם (לפחות רובם), יותר קשה לציין תאריך מדויק של רעיונות. רעיונות הם עניין קצת מתעתע. אז בואו נלך עם זה: יום רישום הפטנט הוא יום ההולדת שלו.
מה הגדולה של ברקוד?
ובכן, ברקוד הוא קוד שאפשר לקרוא בעזרת עינית מתאימה לתוך מערכת ממוחשבת, שברגע שהיא קולטת את הקוד, היא גם יודעת לספק את כל הפרטים על המוצר המסוים שאליו מוצמד הקוד הזה.
דאנאקוד או מסת"ב הם קודים מהסוג הזה, שמתבססים על הטכנולוגיה הזאת. אם אתם עומדים להוציא ספר בקרוב, אני ממליצה שתקראו את הפוסט הזה, שיסביר בדיוק את העניין וגם יחסוך לכם כסף ועצבים.
אבל לא לשם כך התכנסנו כאן היום. אנחנו כאן בשביל תרגיל כתיבה.
אז דמיינו שהעינית הזאת שקוראת את הברקוד הייתה עושה הרבה יותר מאשר רק לספק לכם נתונים על מוצר. דמיינו למשל שהיא הייתה יכולה להעביר אתכם למקום אחר. או לייצר סביבכם מציאות אחרת. או להדליק איזו מצלמה באיזה שהוא מקום. נראה לכם?
כי אפשר להמשיך עם זה הלאה… אולי חלק מהשימושים האלה בכלל נאסרים בחוק? אולי הם מחתרתיים? הכול אסור? רק שימושים מסוימים? איך מועברים ברקודים אסורים?
אני מתחילה להשתולל כאן, וזה בכלל הדמיון שלכם שאמור להשתולל עכשיו.
אז אני מפנה לכם את הבמה: כתבו פסקה, או סיפור קצר, או אפילו סיפור ארוך בהשראת ברקוד.
מוזמנים לשתף בתוצרת!
*
השאר תגובה