יום הדואר נוסד ב-9 באוקטובר בברן בשוויץ, והוכרז רשמית על ידי UPU – איגוד הדואר העולמי בטוקיו ביפן בשנת 1969.
ארגונים שונים בעולם מנצלים את היום הזה כדי לקדם כל מיני שירותים שלהם. נדמה לי שהזכרתי כבר קודם בפרויקט הזה ימים שיש להם מטרה מסחרית… בואו, זה הגיוני לחלוטין למצוא כל מיני אמתלות לקדם את העסק שלך, ואם וודקה – למה לא דואר?
אבל אנחנו – רוב הזמן מה אכפת לנו משירותי דואר (חוץ מאשר כשאנחנו שולחים את הספרים שכתבנו והם לא מגיעים…) בואו נתרכז באפשרויות הספרותיות שעצם קיום הדואר, על כל סוגיו, מציב בפנינו.
שלוש דוגמאות שעולות בדעתי:
הסרט You’ve got mail בכיכובם של טום הנקס ומג ראיין, על רומן מכתבים. ספר שקראתי לא מזמן – איתנו זה נגמר (קולין הובר) – שבו יש אוסף מכתבים שכותבת הגיבורה לאלן דג'נרס, היא לא תשלח אותם לעולם, אבל לכתוב יומן קשה לה וכשהיא מפנה את המכתבים למישהי מסוימת – קל לה יותר. והמכתבים הם חרך הראייה שלנו אל העבר שלה, הרקע שגרם לה להיות מי שהיא, ושמטה את ההווה. וזוכרים את הספר מכתבים לצופיה של אסתר שטרייט וורצל? הוא כבר באמת ותיק (1987), אז לא נורא אם אתם לא מכירים או שכבר שכחתם.
מכתבים הם טריק ספרותי שמאפשר לנו כל מיני דברים. כל מיני חרכים. כל מיני מתחים.
לכו לכתוב איזה מכתב בשם אחת הדמויות בסיפור שלכם, ונראה לאן זה יתפתח!
*
שונאים מכתבים? עצם המילה "דואר" היא טריגר מבחינתכם? יש מי שמציינים את 9 באוקטובר כיום הגבינה הכחולה. אם גבינות מציתות את הדמיון שלכם יותר מאשר מכתבים – לכו על זה!
השאר תגובה