יום הקולגות העצבניים נועד להעלות את המודעות לקיומם של אנשים כאלו בכל משרד.

יש אנשים שחוגגים את היום הזה בנקמה שמתבטאת באדישות או בניסיון לעצבן אותם בחזרה. אנחנו נחגוג אותו בתרגיל כתיבה.

לפניכם שתי דמויות:

ענת מגיעה כל בוקר לעבודה כבר בחמש. ככה יש לה שלוש-ארבע שעות של שקט לפני שכולם מגיעים. בשלוש-ארבע שעות האלה היא מספיקה לעשות הרבה מעבר למה שהיא תספיק לעשות במה שנשאר מ-9 וחצי שעות העבודה היומיות שלה. במהלך השעות האלה היא עובדת בשקט מוחלט. כששאר העובדים מגיעים, היא משתמשת באוזניות ומקשיבה לרעש לבן שיטשטש את הרעש הממש-לא-לבן שממלא את המשרד.

אופיר הוא עובד ותיק ומתוסכל שזה עתה הועבר לחדר של ענת. הוא אמור להשתלב בעבודה שהיא בקיאה בה, אבל היא צעירה ממנו באיזה עשרים שנה, ובכלל לא פשוט לו לקבל ממנה הוראות והכוונה, גם כשהיא עושה את זה בשיא העדינות. אחת התכונות הכי מעצבנות שלו, היא שהוא נוטה להזמין אנשים לצאת מהמטבחון עם הקפה, ולשתות אותו בחדר שבו הם עובדים. משמעות הדבר היא שטקס שתיית הקפה נמשך הרבה מעבר לרגיל, וגם הרעש בחדר חורג בהרבה מהרגיל.

היום ענת מנסה להסביר לו משהו לגבי העבודה שצריך לעשות. אופיר לא מצליח להבין מה היא אומרת, אבל הוא בשום פנים ואופן לא יודה בזה.

כתבו דיאלוג ביניהם.

יום הקולגות העצבניים שמח!

*

כאן תמצאו עוד המון תרגילים!

הצטרפו לערוץ "זמן כתיבה" בטלגרם, ולא תחמיצו שום עדכון!