28 באוקטובר הוא יום אוהבי בובות הפרווה בדמות בעלי חיים. כן, שם ארוך משהו. אני יודעת, סליחה, אבל רציתי לדייק. דיוק זה דבר חשוב מאוד בכתיבה. מכאן ואילך נסתפק בשם "יום אוהבי בובות הפרווה".

אם חשוב לכם לדעת מי הגה את היום הזה (זה באמת חשוב לכם? למה בעצם?) אני איאלץ לאכזב אתכם. לא ברור מי זה היה. האגדה מספרת שמקורו של היום הזה הוא בפיקניק שערך בחור בשם רויאל סלנגור לדובונים, ושאר החיות קינאו. אבל בואו, מה זה משנה…

בובות פרווה (שלא באמת עשויות מפרווה, כן?) הן אחד הצעצועים הנפוצים שיש. נדמה לי שאין חדר צעצועים בעולם שהן לא מצויות בו. בנערותי, כשעשיתי בייביסיטר בבתים מסוימים – היו מיטות של ילדים שהיו בהן כל כך הרבה בובות פרווה, שלא הצלחתי להבין איפה הילד ישן. היום יש לי ילדה כזאת משלי, מה שמלמד אותך לא לשפוט אחרים…

אני פחות זוכרת את בובות הפרווה של ילדותי. מן הסתם היו, והבעיה היא רק בזיכרון שלי. אבל זו שדיברה אליי ביותר הייתה בובת פרווה ספרותית, מהספר סיפורים לניבי של ימימה אבידר טשרנוביץ. כמה אהבתי את הספר הזה!

זוכרים את בובת הפרווה של ילדותכם? או של הילדים שלכם?

אין לי ספק שאתם יכולים לכתוב משהו בהשראת אחת מהן. אפילו בקלות!

*

פחות מתחברים לבובות פרווה? היום הוא גם יום האנימציה העולמי (אולי נושא חשוב יותר לפוסט) – כתבו עליו!

אף אחד מהנושאים של היום לא מדבר אליכם? הכנתי לכם עוד מ-ל-א תרגילים! הנה כאן! 

הצטרפו לערוץ "זמן כתיבה" בטלגרם, ולא תחמיצו שום עדכון!