אל תספרו, הראו

דוגמה ראשונה:
מקור: ברטה לא חזרה ואמא דאגה
שכתוב: ברטה לא חזרה ואמא חזרה וקילפה את אותו תפוח-אדמה עד שלא נותר ממנו.

דוגמה שנייה:
מקור: …רק עלה בו שמו של הנאלח ושוּקוּר התרתח בתוכו
שכתוב: די היה לחשוב על שמו של הנאלח ונשימתו התקצרה, ידיו נקמצו ושאון זעמו גבר על רחש הגלים שנשברו תחתם.

תודה. שוב תרגיל מוצלח. וגם זמן נוסף לעבודה על הטקסט אחרי שכבר סיימתי את התחייבותי להיום. בונוס-:))

המקור
רבקה אוספת את כוסיות הערק, וצלוחית קטנה של זיתים עם כדורי בשר קטנטנים. גם היום הלך מסעוד לשוק, גם היום חזר בלי מצב רוח ובלי עבודה . מסעוד אהב את המאחיה. והמאחיה אהבה אותו . רבקה מביטה בעצב בכוסית הערק הריקה ובצלוחית הבשר המלאה שמסעוד שלה לא נגע בה. רבקה חושבת איך לדבר עם מסעוד שלה, ועד שהיא חוככת בדעתה, מסעוד כבר עושה צעדיו מחוץ לדירת השיכון הזעירה.

לאחר שכתוב
רבקה אוספת את כוסיות הערק, וצלוחית קטנה של זיתים עם כדורי בשר קטנטנים. גם היום הלך מסעוד לשוק, גם היום חזר בלי מצב רוח ובלי עבודה . מסעוד אהב את המאחיה. והמאחיה אהבה אותו . רבקה נותנת עיניה בכוסית הערק הריקה ובצלוחית הבשר המלאה שלא נגעו בה. מריחה את הבשר וטועמת זעיר פה וזעיר שם, והמליחות של הזיתים נמהלת מהמליחות של דמעתה. ועד שהיא מתעשתת ופותחת את פיה להוציא את שעל ליבה, מסעוד כבר עושה צעדיו מחוץ לדירת השיכון הזעירה.

תודה על התרגיל ותודה על ההשראה ועל הקטעים הנהדרים שלכם.

קטע שלי לפני :

המשרד היה שייך רק לו, ללא שכנים, לכן זה היה המקום היחיד בו הרגיש חופשי לדבר עם שותפו.
״תודה, בנץ, אני חייב לך ובגדול!״ פתח בהתרגשות אריאל וחיבק את חברו.
״אין על מה. באמת, אין על מה…לא עשיתי שום דבר. לא ראיתי את הקלטת המקורית, לא נגעתי בה.״ התייתם, בני עם חיוך ממזרי על שפתיו.

וקטע אחרי:
המשרד היה שייך רק לו, ללא שכנים, לכן זה היה המקום היחיד בו הרגיש חופשי לדבר עם שותפו. הוא כל כך רצה לשתף אותו באמת בכל מה שקרה עם ויקה, להעזר בחברו בניסיון להבין איך להמשיך בחקירה ולשמור על ויקה, איך לא להסתבך עוד יותר. אולי, אם יפרוש לפני שותפו את מה שיושב על ליבו ומדיר שינה מעיניו, יקבל ממנו איזו עצה טובה.
״תודה, בנץ, אני חייב לך ובגדול!״ פתח אריאל ולרגע שקל להגיד את האמת, כמה זקוק היה עכשיו לחבר, כזה שלא ישפוט ורק יהיה שם בשבילו. אבל הרגע חלף ובמקום מילים אריק פשוט חיבק את חברו וחזר ואמר :״תודה שהצלת אותי.״
״אין על מה, באמת אין על מה.״ טפח על גבו של שותפו בני והתרחק ממנו קצת, כאילו מחכה שימשיך לדבר. אך אריק הידק בכוח את שפתיו, כדי להמשיך לשתוק ושותפו המשיך לדבר.
״לא עשיתי שום דבר. לא ראיתי את הקלטת המקורית, לא נגעתי בה.״ התייתם בני עם חיוך ממזרי על שפתיו.

מקור: ברדיו היו שירים של ימי שישי. אני אוהבת אותם במיוחד, אבל לא סיפרתי לו.
שכתוב: ברדיו היו שירים של ימי שישי. הם תמיד גורמים לי להרגיש את הגלים של הים שוקטים בתוכי, אבל לא סיפרתי לו.

מקור: אמא פחדה. שישאלו עליו יותר ממה שהוא יודע לענות, ושכולנו ניראה קצת כאילו עשינו את הבחירה הלא נכונה.
שכתוב: אמא חזרה כמו תקליט שבור על אותן המילים המהוססות, על זה שאולי ישאלו עליו יותר ממה שהוא יודע לענות, ושאולי כולנו ניראה קצת כאילו עשינו את הבחירה הלא נכונה. רק כשהקדשתי חצי דקה של התבוננות בה שמתי לב שכל אותו הזמן היא ניקתה את השיש במטבח בתנועות מעגליות חוזרות, אפילו שהוא בכלל לא היה מלוכלך.

מקור: ניתקתי את השיחה עם ירדן במהרה, חששתי שהיא תגיד לי לא. חששתי שהיא תפתח את הכל שוב ותכעס עלי. לא יכולתי להכיל את הכעס שלה. ידעתי שהיא צודקת. פגעתי בה מאוד באותו יום. היא באמת האמינה שלא אכפת לי, באמת חשבה שאני חזק ואטום. ראיתי בעיניה כמה זה שבר אותה, היא לא מתארת לעצמה איך זה שבר גם אותי, כמה דמעות ירדו לי אחרי שהיא סגרה את הדלת. רציתי לחבק אותה באותו יום ולאסוף אותה אלי. המבט הצמא שלה לאהבה שלי מלווה אותי בשנה האחרונה. אכזבתי אותה, אבל הייתי חייב. הייתי חייב לשחרר אותה, לא הייתי טוב בשבילה

שכתוב: לאורך כל השיחה הקצרה עם ירדן ליבי פעם בחוזקה, הרגשתי כמו דג המפרפר מחוץ למים. עגלי זיעה הופיעו על מצחי ודיברתי איתה קצר וענייני. אפילו לשלומה לא שאלתי, רק יריתי את המידע וניתקתי את השיחה לפני שתספיק לפתוח הכל. לפני שאשמע את הרעד המוכר לי כל כך בקולה. הטלפון עדיין בידי, לא מצליח להסיר את עיניי משמה המופיע עדיין על המסך. קולה החזיר אותי ברגע לאותו היום בו היא הביטה בי בפעם האחרונה עם דמעות בעיניים, מסרבת להאמין שזה הסוף. עמדתי מולה זקוף, עם מבט מרוחק ולא קשוב יותר להתחננויותיה. היא יצאה בסערה והדלת נסגרה. הערפול הגיע. רק כשהיא כבר הייתה, הרשיתי לעצמי להרגיש מה בדיוק שם קרה. גררתי את עצמי למיטה, לא רציתי לראות נפש חיה. ליבי דימם מכאב, כל מה שהוא רצה זה אותה. אני יודע שאיכזבתי אותה באותו יום. אבל הייתי חייב לשחרר אותה, לא הייתי טוב בשבילה.

*האם באמת יש הבדל??