איזה מדהימים אתם שאתם עדיין כאן! היום תרגיל קצרצר ופשוט, בלי סיפורים ובלי עניינים: קחו את הגיבור שלכם, זרקו אותו לתוך מבוך של מראות, ותבדקו מה קורה לו. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש? איך הוא מתמודד? לכו לכתוב! מוזמנים להעלות לכאן לתגובות את מה שיצא, או לספר איך היה. זה הכול! ** זה התרגיל השמיני של אתגר 30 יום של כתי [...]

בתרגיל הקודם אמרתי לכם שעברנו לעולם הבדיון, זוכרים? (כאילו שלא כל מה שאנחנו עושים כאן הוא בדיון...) אז הפעם אנחנו עומדים להשתולל. אבל ממש. אנחנו עומדים לעשות צעד נוסף אל מחוזות הפנטזיה. יהיה כיף, אל תתייאשו לי עכשיו! בשבוע שעבר היה לנו ראי מדבר. ראי שלא רק "מחזיר" מציאות, אלא אשכרה מחזיר תשובות. אצל שרק, למי שזו [...]

עברנו יותר מחצי! אם אתם עדיין כאן – כל הכבוד! זה לא ברור מאליו בכלל. ואם עד עכשיו עסקנו במציאות ובנפש האדם, מכאן ואילך אנחנו עוברים לבדיון ו... המממ, כן, לנפש האדם. איך שהוא כשאנחנו מדברים על כתיבה זה תמיד יהיה נפש האדם. אז כמו שהבנתם מהכותרת, אנחנו עם שלגיה. זוכרים את שלגיה, נכון? תזכורת מהירה למי שילדותו אי שם [...]

לפני איזה שלושים שנה (הו, כמה זקנה אני שאני יכולה לדבר על דברים שקרו לפני 30 שנה! רגע, צריכה לנשום. חכו. חזרתי.) ובכן, לפני איזה שלושים שנה הייתה תערוכה לכבוד ארבעים שנה למדינה. (כן, אני יודעת שעברו יותר מ-30 שנה, אבל באמת, עזבו, אין צורך.) עכשיו אנחנו מדברים על 30 שנה, כן? יש סיכוי מצוין שאני מעוותת את כל הפרטי [...]

איך אני אוהבת סיפורים חסידיים! לפני שנים רבות, כשהילדים שלי היו קטנים, האיש שלי היה מספר סיפור ליד שולחן שבת. כל סיפור התחיל במילים: "לפני בערך מאתיים שנה, בעיירה יהודית רחוקה..." ומשם זה המשיך לכל מיני כיוונים חינוכיים, כראוי לשולחן שבת, ולא תמיד בהתאמה למה שהתחולל בבית במשך כל השבוע. המסורת הזו התנהלה במשך כמה [...]

קלייר קופר מרכוס היא חוקרת שמתעניינת בקשרים האישיים של אנשים לבתים שלהם. מרכוס טוענת שהבית הוא מראה סימבולית של האני. אנשים מביעים מי הם בעזרת הבחירות העיצוביות שלהם, רהיטים וחפצים. גם משברים ושינויים אישיים מתבטאים בעיצוב פנים ובבחירה של חפצים. מרכוס אף גילתה כי חפצים מסמלים עבור אנשים לא רק את מי שהם, אלא גם א [...]

כתיבה היא תמיד מראה. תמיד. לפעמים היא מראה של אירועי החיים שלנו (בספרי ביכורים רבים מאוד, אבל לא רק, מופיע סיפור ביוגרפי להפליא, לעיתים בכסות ולעיתים ממש כפי שהוא). לפעמים היא מראה של הנפש שלנו, או של הדעות שלנו, של הדברים שאנחנו מתאווים אליהם או סולדים מהם. לפעמים היא מראה של החברה, של הפוליטיקה, של סיטואציות ש [...]

לכאורה, אין פעולה יותר יומיומית מזו. אדם קם בבוקר, הולך לשטוף פנים, מרים את העיניים ורואה את עצמו. במראה. אני יודעת, אני יודעת, לא בכל בית יש מראה. יש כאלה שממש מתנגדים למראות. בואו נשים אותם בצד עכשיו, ככה לכמה דקות. שלא יפריעו לנו בדיון הזה, כי הוא מעניין. לפחות קצת. אז האדם הזה, שזה עתה שטף פנים, אולי אפילו צ [...]