איזה מדהימים אתם שאתם עדיין כאן!
היום תרגיל קצרצר ופשוט, בלי סיפורים ובלי עניינים:
קחו את הגיבור שלכם, זרקו אותו לתוך מבוך של מראות, ותבדקו מה קורה לו. מה הוא רואה? מה הוא מרגיש? איך הוא מתמודד?
לכו לכתוב!
מוזמנים להעלות לכאן לתגובות את מה שיצא, או לספר איך היה.
זה הכול!
**
זה התרגיל השמיני של אתגר 30 יום של כתיבה נובמבר-דצמבר 2019. לא מאוחר מדי לעשות את תרגיל 1, תרגיל 2, תרגיל 3, תרגיל 4, תרגיל 5, תרגיל 6 ו-תרגיל 7.
הממממממממממממ
נץ ולורן מתעלמים מהמראות. הם ישתמשו בחושים שהם לא ראיה בשביל למצוא את הדרך שלהם. סתיו… מה סתיו קשורה? היא בכלל רוצה לשבת בבית ולא לצאת להרפתקאות… היא תתעלם מהמראות ותנסה למצוא את הדרך החוצה. אולי תשאיר חפץ לסמן את נקודה ההתחלה ותלך כל הזמן ימינה או משהו…
טליה… עד כמה המראות במבוך שבירות? כי יש סיכוי שהדרך של טליה החוצה מהמבוך תהיה מרוצפת בשברי מראות.
הדמויות שלי הן השתקפות שלי. ואם הן נפלו באורח פלא למבוך של מראות, הן הולכות להתייחס למראות רק בתור אלמנט מהמבוך שמפריע להן להתמצא. באמת, למי יש זמן להסתכל במראה? צריך לצאת מכאן! ורק לשים לב אם אינה זה מינטאור משוטט, או חוט ארידאנה להקלת ההתמצאות…
מנסה לנסח את מה שיצא לי בקצרה- בכל זמן אחר היא הייתה נהנית מהסיטואציה, מראות הן לגמרי חלק מהחיים שלה. אבל עכשיו? מבחינתה שיהיה מבוך, ושיהיה עשוי מכל דבר. רק לא ממראות. היא מגששת את דרכה החוצה, ממששת. רק לא לראות.
תכננתי לכתוב שליאור מגלה כל מיני דברים שממש מפריעים לה במראה שלה, דברים שהיא נהיית מודעת להם כעת כשהמראות משקפות לה את עצמה בכל מיני זויות שאינה מכירה את עצמה דרכן.
אבל להפתעתי ליאור חווה דווקא חוויה חיובית משחררת ומעצימה. היא פווגשת את עצמה במכפלות ומכל מיני זוויות וכיוונים וזו הרגשה מעצימה מבחינתה.
היא גם מרגישה שאם כעת ראתה את עצמ שה בכל זוית אפשרית ולא הרגישה רע עם זה סימן שהיא באמת "בסדר"….
כאילו אין סודות , אין צדדים מוסתרים- "הנה, זו אני והכל חשוף וגלוי, ואני בסדר גמור עם זה."
תכננתי לכתוב שליאור מגלה כל מיני דברים שממש מפריעים לה במראה שלה, דברים שהיא נהיית מודעת להם כעת כשהמראות משקפות לה את עצמה בכל מיני זויות שאינה מכירה את עצמה דרכן.
אבל להפתעתי ליאור חווה דווקא חוויה חיובית משחררת ומעצימה. היא פווגשת את עצמה במכפלות ומכל מיני זוויות וכיוונים וזו הרגשה מעצימה מבחינתה.
היא גם מרגישה שאם כעת ראתה את עצמ שה בכל זוית אפשרית ולא הרגישה רע עם זה סימן שהיא באמת "בסדר"….
כאילו אין סודות , אין צדדים מוסתרים- "הנה, זו אני והכל חשוף וגלוי, ואני בסדר גמור עם זה."
את כל החוויה הזו היא מספרת לנורית חברתה ומשתפת אותה בתחושותיה.
הדמות שלי היא ילדה בת 10 ואין דבר שיותר יישמח אותה מלהיכנס למבוך. היא מאד אמיצה והיא תהנה מאד להסתובב במבוך ובעיקר ללכת בו לאיבוד (אפילו בכוונה). היא אוהבת מאד ריגושים ואקשן.