• לעבוד עם חוש המישוש

לגעת בחיים

זהו התרגיל השישי של אתגר נובמבר-דצמבר 2018 שלנו!

אם עדיין לא עשיתם את תרגילים 1, 2, 3, 4 או 5 – לא מאוחר מדי! לחצו כאן כדי להגיע אליהם: תרגיל 1, תרגיל 2, תרגיל 3, תרגיל 4, תרגיל 5.

אני מודה שהכותרת של התרגיל הזה היא יומרנית משהו. אני אפילו לא בטוחה מה בדיוק המשמעות של הביטוי הזה, "לגעת בחיים", אבל אני כן יודעת שכמעט כל הזמן אנחנו נוגעים במשהו. בחפצים שסביבנו, בבגדים שלנו, במקלדת של המחשב… והאופן שבו אנחנו נוגעים בדברים הוא אחד המאפיינים שלנו. הוא מעיד על כל מיני דברים.

מה לדוגמה? הנה שלושה דברים שעולים בדעתי כרגע:

  1. לפני שבוע בערך נסענו לבקר את גיסי וגיסתי, שאני ממש ממש אוהבת. גיסתי היא תרפיסטית שעובדת עם בעלי חיים. בעזרת בעלי חיים היא מצליחה לדבר עם ילדים על כל מיני דברים שעוברים עליהם. יש לה בבית מגוון חיות. אחת מהם היא חומט כחול לשון. היא הוציאה את החמוד מהקופסה שלו והציעה לנו להחזיק אותו. האיש שלי לקח אותו בשמחה, ליטף אותו, ודיווח ש"זה מרגיש כמו פלסטיק". אני לא רציתי. זה בסדר גמור מבחינתי להסתכל עליו, אבל לא היה לי שום רצון לגעת בו. גיסתי הסתכלה עליי ואמרה שזו בדיוק התגובה שהיא מקבלת המון פעמים מילדים ואפשר לעבוד על זה. מכיוון שלא עבדנו על זה – אני עדיין לא יודעת מה בדיוק זה אומר עליי, אבל זה כנראה אומר משהו…
    .
  2. גיליתי שכשאני עובדת במטבח – אני מנגבת ידיים המון. ממש המון. מרטיבה מגבת אחר מגבת בניגובי ידיים. אני חושבת שאני עושה את זה יותר מאשר אנשים אחרים, כי בשלב מסוים זה כבר מתחיל להעיק…
    .
  3. הבת שלי לא מוכנה לגעת במדבקות או בנייר רטוב. וזה קצת מוזר ואולי אפילו מגביל, כי היא מאוד אוהבת להתעסק באמנות, אבל ככה זה.

בתרגיל הזה, אם עדיין לא זיהיתם, אנחנו עובדים על חוש המישוש.

במה הדמות שלכם לא מוכנה לגעת? למה היא נמשכת? במה היא כן רוצה לגעת? ואולי לא מדובר בחפץ אלא במרקם מסוים שמושך אותה או דוחה אותה?

הערה חשובה:

אתם יכולים לענות על התרגיל הזה בצורה של תשובה פשוטה (כמו "הדמות שלי לא מוכנה לגעת בנייר רטוב") ואתם יכולים לצאת משם לסיפור קצר (פסקה או יותר). מובן שאם תכתבו פסקה – תרוויחו יותר מהתרגיל.

דווחו כאן בתגובות!

מחכה לתשובות!

2018-12-24T06:41:57+00:00Tags: |

14 Comments

  1. דבי ינקו-חדד 10.12.2018 , 9:36 השב

    בדיוק אתמול כתבתי קטע שבו הדמות הראשית שלי מקבלת המלצה לגעת בעורו של חולה שהיא מטפלת בו שנמצא בתרדמת. במקרה הזה היא רוצה וגם לא רוצה לדעת בו. אני שמה את הקטע, מתנצלת מראש שהוא באנגלית.
    "Talking helps. You can talk to him about your day but– be aware that everything you say in front of him might be heard. And touch is a great stimulus, just sitting and holding his hand or stroking his skin can be beneficial". I blush a bit at this, luckily the doctor doesn't notice.
    I want answers, but he can only listen, not respond so I just talk as I go about the room. Eventually I find myself asking him the questions, telling him about Nano, just pouring my heart out. I sit down by his side and take his hand. He makes a good listener, like that. It's strange but talking to him makes me feel closer to him. I wonder if he can hear me. What he would say if he ever wakes up.
    Max is waiting for me when I finish. I rub my hand guiltily on my sleeve, rubbing away the evidence as if Max could tell I've been touching Jorden

    • רחלי 10.12.2018 , 9:39 השב

      זה כל-כך יפה! תודה על השיתוף!

    • Leah 10.12.2018 , 20:01 השב

      את כותבת נהדר באנגלית דבי!

  2. צבי בינדר 10.12.2018 , 9:55 השב

    הדמות שלי – צבי – אינה נוגעת בכלים מלוכלכים בכיור. לעולם! גם אם הכיורים בבית יעלו על גדותיהם הוא לא ישטוף כוס או צלחת סכין או מזלג.

    מה מעניין כאן? הוא רוצה להדיח כלים מפעם לפעם לעזור לאשתו בשעות העומס (חגים, וכו').

    אבל היא, אשתו, מזועזעת מהרעיון ורואה בזה כשל אישי שלה אם בעלה יצטרך להדיח את הכלים בבית, או לתלות כביסה, או לגהץ, או לשטוף את הרצפה.

    מה אירוני כאן?

    שלפעמים הבית נראה סדום ועמורה וצבי מתפוצץ מהבלגן ורוצה להושיט זוג ידיים יעילות לעזור לאשתו בהעמדת הסדר על תלו – אבל היא לא מתגמשת: "חס וחלילה, לא בא בחשבון בכלל, אתה תלך ללמוד, אתה צריך ללמוד. זה מעליב אותי שבעלי יצטרך להדיח כלים חס וחלילה…".

    יע, יע.

  3. שרת 10.12.2018 , 10:35 השב

    מתוך התרגילים שלכם התגלתה לי ליאור כצמחונית.ואם כך ברור שהיא לא מסוגלת לגעת בבשר עוף או דגים (ןמי יודע? אולי היא עוד תהפוך לטבעונית בהמשך?)
    בלי קשר היא לא סובלת מגע של צמר פלדה. מה שיזמן לה בוודאי מתחים בתורנויות חדר אוכל, או במטבח הביתי….
    זה שהיא נמשכת לצמחיה (נהנית לעביר יד על העלים הלחים) ידעתי כבר מהרגע הראשון שהתחלתי לכתוב אותה ( לפני שנתיים)

    • רחלי 10.12.2018 , 10:37 השב

      מתחברת… מזכיר לי את הפעם הראשונה שהתעסקתי בדג (פילה, כן? לא יותר מורכב מזה) ונגעלתי בצורה קיצונית מהקשקשים…

  4. נעמה 10.12.2018 , 16:27 השב

    אחלה תרגיל… כמו כל התרגילים שלך… שוב המון תודה… ניסיתי לחשוב מה מגעיל את הדמות שלי.. גיליתי שאני יותר מדי מזדהה איתה וצריכה ללמוד לקחת קצת מרחק. כי אני יותר מדי עסוקה במה מגעיל אותי… חשבתי אולי על ידיים דביקות ומזיעות… וזה לקח אותי דווקא למגע שהדמות מאד אוהבת – לשים את שפתותיה על מצחה של הבת ולחוש את חום גופה. המד חום האנושי.. עד שפעם אחת משהו מתפספס וזה פוגם בחוויות האמהות שלה. .

  5. שלי בנקל 10.12.2018 , 18:53 השב

    הדמות שלי בורחת אל היער הסמוך לביתה כשהיא רוצה להתחבר לשקט ולהתרחק מהחיים המורכבים שלה לרגע, שם היא מורידה את הנעליים ודורכת יחפה על האדמה הרטובה מלאת הטקסטורות והמרקמים של היער.
    תודה על התרגיל הזה ועל כולם, הם מגלים לי מלא דברים עליה ומעודדים את הכתיבה מאותגרת השגרה שלי.

  6. שרה פני עוזרי 10.12.2018 , 22:03 השב

    יש לי דמות אחת שאוהבת חול חמים והשנייה את התחושה של פתיתי השלג על האף. לגבי מגע שהדמויות לא אוהבות אחת הדמויות לא אוהבת שנוגעים לה ברגליים או לגעת בכפות רגליים של אחרים. זה מקריפ אותה
    תודה על התרגיל:)) לא הייתי עולה על הקטע של הרגליים

  7. מירב לוי 11.12.2018 , 22:40 השב

    אני ידעתי כבר די מזמן שהיא אוהבת מאוד כובעי צמר חמימים ויש לה אוסף של כאלו, אז לא יכולתי רק לציין את זה לעצמי, זה קצת להתחמק מהתרגיל. החלטתי לכתוב פיסקה שנוגעת לזה וכך כתבתי את הפיסקה הראשונה בספר. זה מגניב. מרגישה עליית מדרגה 🙂

  8. קותי 12.12.2018 , 18:03 השב

    אם יש משהו שהגיבורה שלי חייבת למשש אלה הם הפירות והירקות בשוק , לא סומכת על אריזות הפלסטיק והצלופן , חייבת לחוש את בשלותן או רככיותם , לתקוע אצבע ולחוש את העסיס המתפרץ , וככה היא לימדה את בנה הקטן (אותי) הלכות מישוש
    אמא אוחזת בחוזקה ביד וסוחבת אותי אל עבר דוכני הפירות והירקות. צבעים עזים של אפרסקים אדמדמים ליד משמשים צהובים ותפוחי גרנד ירוקים, בעל הדוכן זועק בקולי קולות "שתים וחצי קילו בעשרה אפרסקים". ומולו בעל דוכן הירקות מסדר צנוניות סגלגלות שרעננות בריאה נטפת מהן בין רגבי העפר שדבקו בהן, לצד צרור של פטרוזיליה וכוסברה ריחניות, מלפפונים ירקרקים עסיסיים ועגבניות בשלות אדומות המזמינות אותך לנגוס בהן בתאווה. בליל הריחות והצבעים מתערב לי עם הצעקות והכרזות הקולניות של הרוכלים, עיניי אינן יודעות שובע, משוטטות אנה ואנה להררי הירקות והפירות המזמנים כל כך לגעת, אמא נעצרת ליד אחד הדוכנים ו שואלת בערבית מרוקאית:” שחאל חייאר?” והמוכר "ארבע קילו בעשר לירות", אמא מתמקחת "חמש בעשר" ,הבחור בעל זיפי הזקן וחובש קסקט לראשו מסמן בראשו לסירוב להצעתה של אמי, אמא פונה לעבר הדוכן הבא כאשר הרוכל חוזר בו וצועק(,)"גיברת, ארבע וחצי בעשר לירות". אחרי המיקוח הגיע תור המישוש ובחירה. אמא אוחזת כל מלפפון ובוחנת אותו מכל צדדיו, מסיטה הלאה ממנה מלפפונים הנראים עם נגיעות או כתמים. אני מנסה לעזור לאימא ובורר לי שני פריטים, אחד גדול מדי והשני עקום מדי, ואחרי ניסיון נוסף אני מצליח לקלוע לטעמה שלא אמא.

  9. אורית.ו 13.12.2018 , 19:31 השב

    לדמות שלי יש יחסים מורכבים עם מגע, עם חיבוק. מצד אחד זה מביך אותה, היא לא רגילה לזה (פולנים… איך לא…) מצד שני היא כ"כ זקוקה להם ומשתוקקת לכך. בפסקה שכתבתי, רק אחרי שהיא זוכה לחיבוק אמיתי וחם היא מבינה עד כמה זה היה חסר לה. ועדיין קשה לה עם זה.

  10. לילי 16.12.2018 , 12:13 השב

    קודם כל ודבר ראשון אני בשוק רחלי. עד לרגע זה הייתי מנגבת ידיים במטבח במסווה. יודעת שזה לא הגיוני וכנראה לא נורמלי, אבל קיבלתי את זה שנורמלית זה לא באג'נדה של היקום שלי. מעולם לא ציינתי את זה בפני אף אחד, פשוט קיבלתי את השריטה שלי בשקט, כי חוץ מכמה מגבות מיואשות אני לא באמת מפריעה לאף אחד. אז תודה על שיתוף הזה! אוהבת אותך מעט יותר בכל פעם-:)
    לאחת הדמויות שלי על כדור הארץ יש בעיה רצינית. הוא נתון לחסדי חוש המישוש כדי לתקשר עם מי שהוא רוצה לתקשר על הירח. הבעיה היא שגם בזה הוא מוגבל וצריך להיזהר לא לעבור נקודה מסויימת כי התוצאות יהיו הרסניות ולא רק לגביו.
    אולם כתבתי על איך הוא דווקא כן הולך עם התחושות הסותרות שלו ונכנע. הוא הלך עד הסוף ואני עדיין לא יודעת אם ואיך יוכל לצאת מהמצב שנוצר בעקבות הרצון שלו לחוש יותר ממה שהורשה.
    אליפות התרגילי חושים האלה! תודה.

    • רחלי 16.12.2018 , 14:08 השב

      תודה!
      גם אני אוהבת אותך יותר בכל פעם!!
      וממש מחכה לקרוא את הספר שלך.

השאר תגובה

מדברות כתיבה

מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא

_____________________________

הסופרות מירי רוזובסקי, סמדר שטינברג וגפנית לסרי קוקיא מקיימות מפגש אינטימי על כתיבה בעידן הנשיות המודרנית:

בשיחה נדבר בפתיחות על האימהות ועל הזוגיות שלנו ועל השתקפותן בכתיבה, על הקשר שבין היצירה והחיים הן בהיבטי הביוגרפיה והחשיפה והן בהיבטים הפרקטיים של שילוב הכתיבה בחיי היום-יום, נספר על תהליכי הכתיבה הפרטיים שלנו ועל האופן שבו הספרים שלנו התעצבו והתפתחו.

השיחה מתקיימת בשיתוף מלא של הקהל.

אני זוכר

ד"ר עודד מנדה – לוי

_____________

ג'ו בריינארד (1994-1942) כתב ממואר מכמיר לב בשם I Remember, שפורסם בשנות ה-70 על פני מספר סדרות, ועותקיו אזלו במהירות. הממואר כולל כ-1500 משפטים באורכים שונים, רובם בני משפט אחד, אבל כולם נפתחים במילים "אני זוכר": אני זוכר את הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב, שעל המעטפה נרשם: "לאחר חמישה ימים יש להחזיר ל…", ואני חשבתי שלאחר שהחזקתי במכתב חמישה ימים אני אמור להחזיר אותו לשולח; אני זוכר שפוליו היה הדבר הגרוע ביותר בעולם; אני זוכר את היום שבו מתה מרלין מונרו.
ז'ורז' פרק (1982-1936) שמע על ה"אני זוכר" של בריינארד מהארי מתיוס, ידידו, וחבר ב"אוליפו", האולפנה לספרות פוטנציאלית, שבה היה פרק חבר מרכזי. הרעיון של משפטי "אני זוכר" קסם לפרק, שהיה עסוק בעבודות זיכרון משלו. הוא התחיל מיד לשחק, והזמין רבים להצטרף. פרק קבע חוקים למשחק הכתיבה של בריינארד: על הזיכרון להיות כזה שהוא יכול להיות גם של אנשים אחרים, והזיכרון צריך להיות גם של משהו שאינו קיים עוד.

ההרצאה תעסוק במסורת המפוארת של ה"אני זוכר", בהשראות אפשריות, בהשפעות שחוללה אצל סופרים שונים, ובמקומה של הצורה הממוארית הזאת במסורת הכתיבה היוצרת.

מתחילים לעבוד נכון

מאירה ברנע גולדברג

_____________

על טעויות שסופרים עושים בדרך להוצאת ספר ואיך אפשר למנוע אותן.

מערת האוצר הסודית של הסיפורים

רוני גלבפיש

_______

רעיונות טובים הם משאב פשוט ונפוץ מכפי שנהוג לחשוב. פיתוח רעיונות ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זה כבר עניין מורכב יותר.

במפגש נעשה את דרכנו למערת אוצר סודית שבה מתפתלות דרכים מוכרות פחות אל הפינות האפלות והמרגשות באמת של רעיונות, וכמעט מבלי משים נעניק להם רבדים והקשרים, עומק ויופי.

אולי אפילו נלך לאיבוד.

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה?

דניאלה דורון

______

איך מתחילים לעבוד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה? סיפור אישי וטיפים מקצועיים.

להיות הארנב הלבן

מעין רוגל

______

הארנב הלבן הוא השליח המקשר בין עולם הפלאות ובין העולם הרגיל, עולמה של אליס. הסופרים ומספרי הסיפורים גם הם שליחים, הם שייכים לעולם הסיפורים, ולעולם המציאות, ולאף אחד מהם לא לגמרי. וכמו הארנב הלבן יש להם תפקיד – להנכיח את עולם הבדיון, את הסיפורים, בעולם המציאותי, ולפתות ולמשוך את הקוראים אל עולמות הבדיון.

הרצאה על פיתוי, על עולמות סיפור, ועל מערכת היחסים העדינה שבין קוראים וכותבים.

מקלות של ארטיק

ליאור אנגלמן

___________

איך מתחילים לכתוב סיפור ארוך בלי לדעת שום דבר? כתיבה בהשראת מקלות ארטיק.

על פנטזיה, יצירה ודמיון

אשכר ארבליך בריפמן

____________

הצצה אישית אל תהליכי הכתיבה, חייה ועבודתה של אשכר ארבליך-בריפמן, אחת מסופרת הילדים והנוער המוכרות והאהובות בארץ.

כיצד מתחילים לכתוב?

כיצד עולים רעיונות ומהם מקורות ההשראה של אשכר.

כיצד מתנהל הקשר בין סופר למאייר?

על אהבת הטבע והשפעתו על הכתיבה.

מהי פנטזיה וכיצד היא מעודדת ילדים ליצור?

על חשיבות היצירה והיצירתיות ועוד.

פייסבוק לסופר המקטר

צפריר בשן

_______

איך לכתוב על עצמכם ברשתות החברתיות ולהסתכל במראה אחר כך; איך לרתום את הכישרון ולצאת איתו לעבודה בשדות ולמה אסור להגזים עם כל האותנטיות הזו.

איך ניגשים לספר ילדים

עינת שמשוני

________

נדבר על פיקצ'ר-בוק ונעסוק בשאלה מהו ספר ילדים טוב – האם ישנה נוסחה לכתיבה "נכונה" או מתכון לספר ילדים "מוצלח"? מהם?

(ספויילר: אין נוסחה, יש מתכון).

אוצר מילים

טלי אשר

_____

מרחבת הכנס ההומה אדם, מתפתל לו שביל קטן בתוך הצמחייה, מעין דרך לא דרך, אל מרחב ההתבוננות, אוהל יורט, שמזמין אתכם לחוויית כתיבה מסוג שונה מכל מה שחוויתם עד היום. ומה בדיוק קורה בסדנה עצמה? כתיבה אישית בעקבות טקסטים. חוויה אישית וקבוצתית. ובסופו של דבר יוצאים מהסדנה עם אוצר של מילים…

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

לנוע בחופשיות בתוך בתי כלא אהובים

דנה ברגר

_____

על השיר ככלי להבעה עצמית ועל המשמעות של להיות יוצר בעולם הזה, צייד של השראה, צלם של רגעים, לוליין של רגשות.
בסדנה נלמד ליצוק משמעות רגשית לתוך מבנה ומסגרת של פזמון, וניגע בזהירות בתמצית ומהות, עלילה ודמות, מסגרות וחופשיות.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

מתלבשים על דמות

קרן איל מלמד

_____

סדנת כתיבה משוחררת לבריאת דמויות שמתחילה באוצרות ופרטי לבוש ייחודיים ועוברת דרך הגוף אל היד הכותבת.

מספר המקומות לסדנה זו מוגבל. מהרו להירשם!

להסתכל בקנקן – סיפורי כריכה

דורית תמיר וחן יאקה-שומרון

_____

הפגישה עם כריכת הספר מייצרת את הרושם הראשוני לגביו. איך מעצבים כריכה שתשבה את עינו של הקורא? איך זה נראה משם (מוחו הקודח של המו"ל) ומשם (שולחנו של המעצב הגרפי)?
התהליך, השיקולים, ההתלבטויות, הסקיצות שנזנחו ואלו שהגיעו אל הדפוס – הכול בהרצאה הזאת.

שולחן ערוך: על הלכות, גבולות, מכשלות ומושכלות העריכה

נועה מנהיים

_____

נועה מנהיים היא עורכת, מבקרת, תסריטאית ומסאית, ראש מחלקת ספרות עברית בהוצאת 'כנרת, זמורה, ביתן'.
ערכה למעלה משישים ספרים, בעלת טור קבוע במוסף 'הארץ' העוסק באבולוציה של התרבות.

שדרגו את הכתיבה שלכם עוד היום בעזרת 3 טכניקות פשוטות.

ימים לראות טוב

שגית אמת

_____________

עד כמה קשורים נושאי הכתיבה למחבר שכתב אותם? איך משתמשים בעובדות אמיתיות והופכים אותן לשקרים מרהיבים? אילו סודות אמיתיים שתולים בסיפור הבדיוני הזה?

 

שגית אמת תספר על סופי, גיבורת הספר "ימים לראות" ותגלה מדוע בחרה לכתוב דווקא על גיבורה עיוורת, ואיך קשור העיוורון לחייה האישיים בפרט, ולחיים של כולנו בכלל?

בהומור ובכנות תספר שגית על אחורי הקלעים של הכתיבה, על המחסומים והפחד מחשיפה שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך, אך גם על השמחה והאושר המופיעים כשאנו מממשים את החלקים היצירתיים שבתוכנו, ומאווררים את הסודות הכמוסים.

מספר להרצאה –
איך עושים את זה?
כל הסודות וגם כמה שקרים

גלית ברש

_____________

מה קורה רגע אחרי כשהחלום מתגשם? איך מצליחים להשאיר את הספר חי ונושם יותר מחודש? איך מגיעים לעוד ועוד אנשים? האם אפשר לצאת בהרצאה גם לפני שהספר יוצא לאור?

אני מזמינה אתכם לקבל כלים חשובים שיעזרו לכם לארוז את הסיפור שלכם להרצאה. נדבר על הסודות שיש בהרצאה טובה ונחשוף כמה שקרים שאף מרצה לא מדבר עליהם.

סודות ושקרים – הוראות הפעלה

מעין רוגל

_____________

דמויות משקרות. דמויות מסתירות סודות. דמויות טובות במיוחד גם משקרות וגם שומרות סוד. אבל מתי לחשוף את השקר? ואת הסוד? ומתי להכניס שותף סוד? וכמה דמויות יכולות לשמור סוד בלי לגלות אותו לאף אחד אחר?

הרצאה מעשית לכותבי פרוזה על שקרים סודות ומבנה סיפורי. וגם קצת פוקר.

משחק ילדים או מלאכת מחשבת?

שירלי גרץ

_____________

מהו סודו של ספר איכותי? ומה האמת המרה?

מאות ספרי ילדים יוצאים לשוק כל שנה, רובם אפילו לא יגיעו לחנויות. השוק מוצף בהוצאות לאור פרטיות, ובחברות הפקה שמוכרים לכותבים חלום. זה ביזנס לכל דבר, וזה בסדר, אנחנו חיים בכלכלה חופשית.

אבל אם חשקה נפשכם בספר ילדים איכותי, אין קיצורי דרך. זאת עבודה מאתגרת בת שלבים רבים.

בואו לשמוע על תהליך ההוצאה לאור ולבדוק איזה סוג של ספר אתם רוצים להפיק.

כל הדראמ"ה הזאת

רחלי לביא

_____________

לפעמים זה רק עניין של מינונים. דיאלוג שהפך בטעות למונולוג, שלושה עמודים של מחשבות נוגות, לרגע לא ברור איפה הסיפור מתרחש – והופה, הקורא בחוץ.

זה לא חייב לקרות! יש כל כך הרבה דברים שאפשר לשפר בטקסט אם רק רואים אותם בבירור, עוד לפני שמתחילים לקרוא(!) בואו לגלות איך עושים את זה.

כותבת לא למגירה –
על כתיבה בעולם אינטראקטיבי

אורי ניר-וינטר

_____________

עידן הרשתות החברתיות ופייסבוק בפרט פותח בפני כותבים שתי הזדמנויות שלא חלמו עליהן בעבר: להיות עדכניים כל הזמן, ולקבל פידבק מידי מקוראיהם. אורי ניר-וינטר, כותבת פייסבוק בולטת קוראת לזה: "כתיבה חברתית".

בהרצאה תספר אורי מה מניע אותה להעלות פוסט בכל סוף שבוע. בנוסף היא תסקור עקרונות בכתיבה חברתית, כמו: הנעה לפעולה של הקוראים, כתיבה תחת פידבק תמידי ושילוב בין טקסט לאימג', ותדבר על הדילמות שמעוררת כתיבה כזו: חשיפה מול שמירה על פרטיות, אמיתות מול שקרים ועוד.

סירה קטנה בים סוער – שקרים שסיפרו לי על הוצאה לאור, ואיך בכל זאת שרדתי (בינתיים)

גילי בר-הלל

_____________

מסלולה של גילי בר-הלל בעולם המו"לות התחיל בהוצאה גדולה (כתר), המשיך להוצאה קטנה (גרף), והוביל להקמת הוצאה חדשה משל עצמה (עוץ). איך ולמה מתמסר אדם שפוי למסלול של הוצאה לאור? כיצד בוחרים אילו ספרים לתרגם לעברית? מימון המון, ספרים דיגיטליים, הוצאה עצמית – האם מאחד הבאזוורדים הללו תצמח הישועה? האם בכלל יש סיכוי להצליח בתחום הזה? ואיך נמדדת הצלחה?

תני לי לספר לך מה שאת כבר יודעת

קרן לנדסמן

_____________

דיאלוגים יכולים לשמש אותנו להעברת מידע, אפיון דמויות ובספרות ספקולטיבית גם לבניית עולם והבהרת פערי ידע. בסדנה נתנסה בדיאלוגים שונים, בדרכים יעילות יותר (ופחות) להשתמש בדיאלוגים בסיפור, ונראה ממה הכי חשוב להישמר.

עשרה סודות לעריכה עצמית

הגר ינאי

_____________

אין כתב יד ראוי לשמו שיוצא לאור ללא עריכה. ספרים רבים אינם מתקבלים להוצאות או נכשלים בקרב הקוראים בשל חוסר עריכה או עריכה לקויה. בהרצאה נסקור את תהליך העריכה החל ביסודותיו הרגשיים, דרך עקרונותיו הסיפוריים ועד לליטוש הסגנוני הנחוץ להגשה. ניתן שפע של טיפים מעשיים לבדיקה עצמית של העלילה, הדמויות ואלמנטים טכניים חשובים. הרצאה זו עשויה לחסוך לכם אלפי שקלים, חודשים של עבודה ועוגמת נפש. מומלץ בחום לבוא מצוידים בכלי כתיבה ולרשום את עיקרי הדברים.

לכתוב בלב הסערה: איך ממשיכים לכתוב גם בתקופות הקשות ביותר?

סוזן דונובן

_____________

דברים רעים קורים. זה חלק בלתי נפרד מהחיים. בהיותנו חיים – דברים רעים יקרו בהכרח לכל אחד מאתנו בשלב מסוים. נעבור אתגרים לא פשוטים. איך אפשר להמשיך לכתוב בזמנים של אסונות ואובדן? איך הופכים כאב אנושי לסיפור מלא משמעות ועוצמה? איך טראומות משנות אותנו כאנשים וככותבים?

סוזן דונובן לא הייתה אמורה לחיות היום. אסון רפואי שפקד אותה בשנת 2011 הוביל לקריסת מערכות מוחלטת, עשרים ניתוחים, ושלושה חודשים בטיפול נמרץ. היא יצאה מהמשבר עם נכות קשה, אך המשיכה לכתוב. למעשה, מאז שכל הדבר הנורא הזה קרה, סוזן כתבה שישה רומנים, שש נובלות, מחזה שהועלה במנהטן ותסריט לסרט טלוויזיוני. השיבה אל המקלדת הייתה הדבר הקשה ביותר שהיא עשתה אי-פעם, וגם הגאולה שלה.

סודות הכתיבה בז'אנר הרומנטי

שרית חיים

_____________

לכתיבה בז'אנר הרומנטי חוקים ברורים: גבר אלפא, עלמה במצוקה, סיפור אהבה עוצמתי, סצנות סקס וסוף טוב.

אבל מה קורה כשהכותב מחליט להפר את הכללים? איך נמנעים מקלישאות? ועד כמה הקוראים מחפשים עלילה שתנפץ את התבנית הקבועה?

ההרצאה תעסוק בשינויים שחלו בז'אנר מאז עלייתו המטאורית, בניסיון לפענח את הנוסחה המנצחת לכתיבת סיפור רומנטי, ושאלת מיליון הדולר – האם הכתיבה מבוססת על ניסיון החיים של הכותב?

מרב-מכר לסרט: מה למדתי מתסריטאות על כתיבת ספרים?

עומר ברק

_____________

כשעומר ברק כתב את "לחוץ חתונה", הוא לא דמיין לרגע שזה יסתיים בספר זהב, ספר הביכורים הנמכר ביותר בשנת 2017 וסרט עם מיטב הכוכבים הישראלים ובבימויו של לא אחר מאשר גורי אלפי.

אז איך הופכים ספר לסרט? מה אפשר ללמוד מתסריטאות על פרוזה? ומהו הסוד הכי גדול שאף כותב פרוזה בישראל לא יודע?

איך לאהוב את הכתיבה שלנו:
סדנת כתיבה

רותם ברוכין ומרינה ברלין

_____________

כותבות וכותבים רבים מגלים לפעמים שהקושי הגדול ביותר בכתיבת סיפור אינו הדמויות, העלילות או מערכות היחסים, אלא קושי חוץ-סיפורי – המבקר/ת הפנימי/ת הקשוח/ה, שגורמים לנו לסלוד מכל מה שאנחנו כותבים ומבטיחים לנו שכל מילה שכתבנו אי פעם היא נדושה, גרועה ומשעממת. בסדנה נלמד להפסיק לשנוא את כל מה שאנחנו כותבים ולמצוא את היתרונות בכתיבה של כל אחד ואחת מאיתנו. אולי אפילו נגלה מה אנחנו הכי אוהבים לכתוב ואיך להתמקד בו.

 

מוגבל ל-15 משתתפים.

כותבת ומוחקת אהבה

ענת לב אדלר

_____________

הרומן כותבת ומוחקת אהבה מכר עד היום למעלה מ-50 אלף עותקים ולא רק שהפך לתופעה תרבותית אלא גם הפך לי את החיים.
בזכותו יצאתי למסע הרצאות בכל הארץ שנמשך כבר ארבע שנים ובזכותו הפכתי לגורו עבור נשים באמצע החיים שעוקבות בעניין גם אחרי מוצרי ההשראה והתוכן שלי והפעילויות החברתיות שאני מובילה.
הקהל הפך לקהילה.
אבל מה אם אספר לכם שלמרות ההצלחה הכבירה של הרומן והתהודה הגבוהה, הוא כמעט ולא ראה אור?
ומה אם אומר לכם שהדבר הכי חשוב זה להאמין בבטן שלכם, ביצירה שלכם, להתעקש וללכת עד הסוף?
כי אחותה הגדולה של ההצלחה בעיני היא ההתמדה.