פרשת וישב היא לא הפרשה הראשונה שבה אנחנו נתקלים בחלומות.

רק לפני שבועיים, בפרשת ויצא, קראנו על חלום יעקב – זה עם הסולם והמלאכים. החלום הזה נקרא "חלום יעקב" כאילו היה רק אחד, אבל עוד באותה הפרשה חלם יעקב חלום נוסף. החלום ההוא, שמופיע בבראשית לא, היה חלום שונה לחלוטין מהחלום הראשון. בראשון חלם יעקב על מלאכים, על אלוהים, על רוחניות והשגחה; ובחלום השני – על מקנה ועל צאן ועל כסף. את החלום הראשון הוא חלם בדרך לחרן, והחלום השני הוא זה שגרם לו לעזוב את חרן ולשוב ארצה.

אבל זה היה מזמן. בפרשת ויצא.

עכשיו אנחנו בפרשת וישב, ובפרשה שלנו יוסף הוא זה שחולם חלומות.

שני חלומות מתוארים בתחילת הפרשה. הראשון הוא חלום האלומות של האחים שמשתחוות לאלומה של יוסף. השני הוא חלום על שמש, ירח וכוכבים שמשתחווים ליוסף. (כן, יש כאן איזה מוטיב חוזר…)

אולי הוא חולם את החלומות האלה כאיזה שהוא מפלט. בבראשית לז, ב כתוב: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו", ורש"ר הירש מסביר שיוסף היה בודד. אמו נפטרה בלידת בנימין, בנימין היה קטן, לא חבר ראוי למשחק, בין אחיו הבוגרים – בני לאה – הוא לא מצא את עצמו, והוא היה מעביר את הזמן עם בני השפחות – בלהה וזלפה. ועמדת הנחיתות הזו הייתה התמודדות לא פשוטה בשבילו.

אבל האחים הגדולים שלו, בני לאה, לא למדו פסיכולוגיה, לא התרשמו מהבדידות שלו ולא גילו כלפיו חמלה. כשהם ראו שיעקב אביהם מעדיף אותו על פניהם הם שנאו אותו, וכשהוא התחיל לספר את החלומות שלו – הם שנאו אותו עוד יותר. האחים שנאו אותו שנאת מוות: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו." (פסוקים יח-כ)

בשלב הזה ייתכן שיוסף מבין שלחלום חלומות ולרוץ לספר זה עניין שיש בו סיכון מקצועי, ובפעם הבאה שאנחנו שומעים על חלומות – מישהו אחר חולם אותם. יוסף רק מפרש אותם.

זאת הזדמנות נהדרת לדבר על חלומות

מנחי סדנאות כתיבה לא אוהבים חלומות. אם השתתפתם בסדנת כתיבה – ודאי שמעתם את זה. מוטב להימנע מכתיבת חלומות.

יש בזה אמת כמובן. חלומות יכולים להיות בעייתיים. בעיקר אם מה שקורה בהם הרבה יותר מרגש ממה שקורה במציאות. כי זה כמו לספר סיפור שלם ואז להגיד: "אבל לא באמת", וכל הרוח של הקורא יצאה מהמפרשים.

ובכל זאת, חלומות הם לגמרי חלק מהחיים, ומכיוון שכך – הם יכולים להיות חלק מהספרות (הנה, עובדה), אבל בואו נדבר בכל זאת על כמה קווים מנחים או על כמה דברים שכדאי להביא בחשבון:

כדאי ללמוד על חלומות

למדו על חלומות כל מה שאפשר. ממש כמו שעושים תחקיר על כל דבר אחר. העובדה שחלמת אי-אלו פעמים בחייך, לא הופכת אותך אוטומטית למומחה בתחום. בדקו כמה זמן לוקח חלום, מהו "חלום צלול", מתי אנשים זוכרים חלומות, מהי המשמעות של חלומות ושל אלמנטים שמופיעים בהם, וכן הלאה וכו'.

תכנון מדוקדק

לפני שניגשים למלאכת הכתיבה – כדאי לעצור רגע ולתכנן. באיזה שלב החלום מגיע? למה הוא נדרש? מה יקרה בעקבותיו? האם אפשר להשיג את המטרה הזאת רק בעזרת חלום? האם סביר להשיג אותה בעזרת חלום? (החלומות של יוסף השניאו אותו על האחים והובילו להתגשמותם. יש להם תפקיד מפתח בסיפור).

איפה בסיפור מופיע החלום?

חלום לא יכול להיות אירוע מחולל, למשל. אירוע מחולל הוא משהו חיצוני ש"נופל" על הגיבור ומאלץ אותו לשנות את מסלול חייו. לחלומות אין כוח מהסוג הזה, אם תנסו לתת לחלום כוח כזה – זה לא יהיה אמין.

עיצוב חלומות

חלומות עשויים להיות סוריאליסטים. הם יכולים להיות מאוד מוחשיים. הם יכולים לעבור בין זירות שונות במהירות מסחררת. חשבו על כל האלמנטים, וחשוב מכך, חשבו איך לפרוס את כל זה בפני הקורא שלכם.

חשבו גם: האם אתם רוצים שהקורא יבין שמדובר בחלום? אולי אתם רוצים לטשטש את זה? איך גורמים לזה לקרות? (בבקשה בבקשה אל תכתבו טקסטים של חמישה עמודים בפונט מוטה, פונט מוטה בעברית זו מועקה קשה לעיניים. חסכו את זה מהקוראים שלכם.)

האם זה חייב להיות חלום?

כן כן, אחרי שעשיתם את כל העבודה הזאת, חשבו שוב: האם הדרך היחידה לעבור את הדרך המסוימת הזו בעלילה שלכם היא בעזרת חלום, או שאפשר לכתוב משהו אחר במקום, משהו שקורה במציאות? כי למרות כל מה שכתבנו והלגיטימציה המחודשת שהענקנו זה עתה לחלומות – המציאות תמיד חזקה יותר.

**

שתפו! האם מופיעים חלומות בסיפורים שלכם? למה בחרתם לשלב בסיפור שלכם חלום?

Image by Anke Sundermeier from Pixabay