השלב הראשון בכתיבת סיפור הוא שלב הרעיון. אנחנו חייבים למצוא רעיון. בלי רעיון – אין כלום.

איך מוצאים רעיון?

רעיונות מגיעים בראש ובראשונה מהחיים. ככל שאנחנו שוקעים יותר בעולם הכתיבה – כך אנחנו נוטים יותר לראות בכל המתרחש סביבנו סיפורים. משפט ששמענו במכולת הוא סיפור. עץ שקרס בסופת שלגים הוא סיפור. חתול שפרץ אל הכביש בדיוק כשעברנו בו הוא סיפור. אישה חולפת שנושאת סל בידה היא סיפור. סיפורים מקיפים אותנו מכל עבר.

בחודש נובמבר 2017, חודש הכתיבה הבין-לאומי, פתחנו בקבוצה שלנו בפייסבוק – אתגר 30 יום של כתיבה – אתגר קטן משלנו: כתיבת נרטיב שלם לאורך החודש. פתחנו את האתגר ברעיונות, וביקשנו מהמשתתפים באתגר ובקבוצה לשתף אותנו במקורות לרעיונות שלהם, כדי להעשיר את מחסן הרעיונות של כולנו. המגיבים סיפרו שמצאו רעיונות בהרצאות ששמעו, בנסיעות, בעמידה בפקקים, בלבטים אישיים, בספרות, במה שהיה חסר להם בספרות, בסרטים, במה שהיה חסר להם בסרטים, בהתנהלות קבוצות של ילדים בבית הספר, בשיחות עם אנשים, בעיתונים, בחדשות, בתוכניות רדיו, בהתרחשויות בעבודה, בטיולים (לפעמים דווקא טיול במסלול קבוע, שכבר לא דורש מאמץ מחשבתי – משחרר את המוח לנדוד למקומות חדשים), מסיפורים משפחתיים שסיפרו לנו, מסיפורים משפחתיים שלא סיפרו לנו ואפילו הסתירו מאיתנו, וכן הלאה. בקיצור: החיים.

מה צריך לעשות כדי שהם יגיעו? לחדד חושים ולזקוף אנטנות.

 

מה עושים עם הרעיונות האלה?

בדרך כלל מה שקורה הוא שאנחנו לוקחים רעיון מסוים, ואז שואלים עליו שאלות, הרבה פעמים השאלות מתחילות ב"מה היה קורה אם…" ויש כמובן אין סוף המשכים להתחלה הזאת. עוד אפשרות היא לקחת התחלה של סיפור, ואז לתת לו טוויסט. למשל: אישה שאומרים לה שייוולד לה ילד שחולה במחלה מסוימת, ובסופו של דבר נולד לה ילד בריא, או בחורה שנוסעת לחתונה עם אביר חלומותיה, ולפתע הרכב שוב חיים באמצע הנסיעה, או שהיא טועה בדרך, או שהיא נחטפת על ידי חייזרים. עוד אפשרות היא לקחת אדם אחד מרעיון אחד, ואדם אחר מרעיון אחר, ולהפגיש ביניהם, ולראות מה יקרה אז.

 

איך שומרים על הרעיונות שלא יברחו?

זה די קל, האמת. הרבה פעמים רעיונות נובטים בנו בדיוק כשאין לנו דרך לשמור אותם. כל מה שצריך לעשות במקרה הזה, הוא לדאוג שתהיה לנו דרך לשמור אותם. להחזיק פנקס בתיק, וליד המיטה, ואפילו באמבטיה (יש גם עמידים למים). אן למוט הנהדרת, מחברת הספר הנפלא "ציפור ציפור" ממליצה על כרטיסיות. יש לה כרטיסיות בכל מקום. היא לוקחת כרטיסייה ועט גם כשהיא יוצאת עם הכלב.

הדבר השני שצריך לעשות הוא לא להתעצל, ולכתוב. אני עושה את זה תמיד. אצלי – רעיון (והאמת שכל דבר, גם בלי קשר לסיפור) שנתקע במוח באמצע פעילות אחרת – לא ייתן לי מנוחה עד שאכתוב אותו במקום כלשהו. זה פשוט עניין של הישרדות…

 

איך יודעים שרעיון הוא טוב?

או. שאלה מצוינת.

אם אתם רוצים לדעת אם הרעיון שלכם יהפוך לרב מכר – אין לי שום דרך לענות על זה.

בואו נתייחס לרעיון טוב כרעיון שיכול להחזיק ספר. והנה – זו התשובה שלכם. רעיון טוב הוא רעיון שאתם מצליחים לפתח הלאה. רעיון שאט אט צובר תאוצה והופך לסיפור עם התחלה, אמצע, סוף, וכמה תהפוכות בדרך. רעיון טוב הוא רעיון שגם מלהיב אתכם. שאתם מתרגשים ממנו. שמעניין אתכם לכתוב אותו. שמשמח אתכם. שבוער בכם. ש"מציק", שלא מרפה. אם זה לא ככה – הרעיון הזה לא ייכתב.

בהצלחה!