היום יום הולדת למשוררת ויסלבה שימבורסקה, שנולדה ב-2.7.1923 (התכוננו למסיבות המאה בעוד שנתיים!).

ויסלבה שימבורסקה היא משוררת פולנייה שזכתה בפרס נובל לספרות בשנת 1996. שימבורסקה חיה בעיקר בקרקוב, ומרבית ימיה עסקה בכתיבה.

במשך שנים רבות היא עבדה במערכת השבועון חיים ספרותיים שיצא בקרקוב בפולין הקומוניסטית, וערכה בו את המדור "דואר ספרותי" שבו השיבה לכותבים ששלחו מפרי עטם לעיתון, והעיתון החליט לדחות את כתביהם.

המכתבים הללו אוגדו ופורסמו בספר דואר ספרותי – שהוא מעט קשה לקריאה למי שאינם בטוחים בכתיבה שלהם או חוששים ללמוד, ועל כן אני מכירה לפחות מורה אחת לכתיבה שמסתירה את הספר הזה מתלמידיה; אבל כפי שאני רואה את זה – החיים לא פשוטים, ולהתמודד עם האמת מקדם אותנו יותר מאשר להתכחש אליה, וכפי שכתב עליה רפי וייכרט, מתרגמה המובהק של שימבורסקה:

"כתיבתה ההומוריסטית של המשוררת הדגולה מערטלת שוב ושוב את המנגנונים האנושיים הרבים והמורכבים שעומדים מאחורי הדחף ליצור ולפרסם, את ההקשרים הביוגרפיים, ההיסטוריים והספרותיים שבהם נכתבות היצירות, ומזכירה לכל מי שמתיימר להיות סופר או משורר שהוא פועל בתוך מסורת בת אלפי שנים שאי אפשר להתעלם ממנה, שאין יצירה ספרותית בלי חוקים וכללים, שרוב הכותבים לא המציאו סוגה חדשה אלא הולכים בדרך שכבר נסללה עבורם, ומן הראוי להכיר באופן כלשהו את תחנותיה הקודמות בטרם ינסו להוסיף את שיריהם או סיפוריהם למדפי הספרייה הגדולה."

(ויסלבה שימבורסקה, דואר ספרותי, תרגום: רפי וייכרט, הוצאת חרגול ומודן, עמוד 164)

ואם הספר עשוי לגרום לקורא להרגיש כי יש כאן מישהי שמאמינה כי היא מורמת מעם, המבקרת ללא רחם כותבים רכים ועדינים שזה עתה בקעו מהביצה, הנה שיר מקסים שכתבה שימבורסקה, שמראה שגם את הכתיבה שלה עצמה היא לא האדירה יותר מדי.

אחדים אוהבים שירה

ויסלבה שימבורסקה

תרגם מפולנית: רפי וייכרט

אֲחָדִים –

זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא כֻּלָּם.

אֲפִלּוּ לֹא הָרֹב אֶלָּא הַמִּעוּט.

בְּלִי לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת בָּתֵּי-הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם מֻכְרָחִים

וְאֶת הַמְּשׁוֹרְרִים עַצְמָם,

אֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵם שְׁנַיִם לְאֶלֶף.

אוֹהֲבִים –

אַךְ אֶפְשָר לֶאֱהֹב גַּם מְרַק עוֹף עִם אִטְרִיּוֹת,

אוֹהֲבִים גַּם מֵחֲמָאוֹת וְצֶבַע תְּכֵלֶת,

אוֹהֲבִים צָעִיף יָשָן,

אוֹהֲבִים לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהֶם,

אוֹהֲבִים לְלַטֵּף כֶּלֶב.

שִׁירָה –

אֲבַל מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִׁירָה.

לֹא אַחֲת נִתְּנָה לְכָך

תְּשׁוּבָה רְעוּעָה.

וַאֲנִי אֵינֶנִי יוֹדַעַת וְאֵינֶנִי יוֹדַעַת וְנֶאֶחֶזֶת בָּזֶה

כִּבְמַעֲקֶה גּוֹאֵל…

אחדים אוהבים שירה, כתבה שימבורסקה. שניים לאלף, היא הגדירה. אבל ספרי השירה שלה נמכרו בכמויות שאופייניות יותר לפרוזה מאשר לשירה (שזה יותר, כן?) וגם בישראל היא אהובה מאוד; ואני אישית אוהבת את השירים שלה קודם כול מפני שאני מצליחה להבין אותם, דבר שאני לא יכולה להגיד על הרבה משוררים אחרים.

אז מזל טוב לשימבורסקה! מאחלת לכם ליהנות מהשירים שלה, ואם קניתם את הספר – שתפיקו ממנו רק מוטיבציה בריאה. ואם אתם חוששים – ותרו. (ספרי כתיבה שוודאי תפיקו מהם מוטיבציה בריאה וגם ידע למכביר תמצאו בלחיצה כאן.)